הקשר רק גדל ומתחזק.

"חשבתי על זה קצת, ו... את קולטת שאנחנו כמעט שנה ביחד?"

האק"ג היה בסדר, דופק טיפה גבוה, אבל בגבולות הנורמה, הבעיה שלי היא לא בלב (מזל).

גם התוצאות של בדיקות הדם הגיעו, רמות הברזל שלו נורא נמוכות (מה שמסביר כל כך את החולשה, כאבי הראש, הסחרחורות ובעיות השינה),

וכמות הטריגליצרידים בדם שלי גבוהה מאוד, ואני קצת חוששת לדעת מה זה אומר...

אני אוכלת הרבה, ומנסה לא לחשוב על זה. הבטן שלי כבר לא שטוחה, כנראה כי אני בכלל לא עושה ספורט.

אני מנסה לא לחשוב על זה, אבל קצת קשה לי שלא...

אני לא מרגישה כוסית יותר, וזה מוזר. לא משנה כמה שהג'ינג'י יגיד, ומה הוא יגיד- אני לא כוסית יותר. כן כן, גדל לי התחת. אולי זה כי השמנתי?

נראה הגיוני, לא? עזבו, אני סתם מתבכיינת, אני במילא לא אעשה עם זה כלום, אין לי זמן ומוטיבציה לעשות ספורט.

פרשתי סופית מאומנות. הרופא אמר שהבעיות הגופניות נגרמות מלחץ, וזה היה הקש האחרון, אז פרשתי לצערי הרב... אולי אני עדיין אבוא לפעמים לאומנות העיונית בשביל שיהיה לי יותר קל להשלים, כי אני רוצה לחזור למגמה בשנה הבאה.

בקרוב הג'ינג'י בן 18 (עוד 10 ימים. כן, אני סופרת.) ואני נורא מתרגשת! כן, זה דפוק וצוחקים עלי מלא, אבל זה גיל ממש רציני! זה מוזר לי לחשוב על זה, הוא נורא גדול (חהחה, הבנתם? כי... זין... כן.) ועדיין אני לרוב יותר בוגרת ממנו! הגיל הזה גורם לי לחשוב על הצבא... אני ממש לא רוצה שהוא יתגייס, יהיה לנו ממש קשה לשמור על קשר...

אבל יהיה כיף ביום ההולדת שלו! נלך לסוהו עם המשפחה שלו, ואני מציירת לו את הסמל של טולקין כעוד מתנה בנוסף לטבעת (ותהיה עוד אחת, אבל אני לא הולכת לכתוב אותה ).

אם כבר, אז כל החלומות הכחולים שיש לו בזמן האחרון נותנים לי מושג ממש טוב מה הוא רוצה XD

ברור שהוא אומר לי, אבל אלה דברים שהתת מודע שלו רוצה, וזה יותר טוב, לא?

אני מנסה לחזור לנגן בפסנתר, כשיש לי זמן, אני מרגישה שאני ממש מדרדרת עקב חוסר נגינה, וזה ממש עצוב לי.

הלפטופ שלי חזר לעבוד, סוף סוף יש בו אינטרנט, אחרי שנה שבקושי השתמשתי בו, הוריי!

שיהיה שבוע נפלא, and may the force be with you.

אני חושבת שזה שיר האהבה היפה והנוגע ביותר ששמעתי מימי.

המילים מדהימות וכל כך אמיתיות, המנגינה מדהימה, ופרדי...