השכנים שחולקים איתנו קיר משפצים, זה כנראה ייקח חודשיים.

זה העיר אותי בבוקר.

לא רק שאני לא מצליחה להירדם ומתעוררת כל הזמן, עכשיו זה גם העיר אותי מוקדם ולא יכולתי לחזור לישון.

כל הבית רועד.

הרצפה, הקירות.

ואין לאן לברוח. לא בחצר, לא בבית, אין פינה אחת שבה יש שקט.

הג'ינג'י בדרום אפריקה, אז איתו אני לא יכולה לדבר.

כל הכלום חברים שלי לא עונים לי, 

ואם עונים אז לא יכולים להפגש.

אני מרגישה לבד.

אני הורמונלית ואישה טיפשה ובנוסף במחזור.

וכואב לי ורועש לי,

אני במצוקה ומתפוצץ לי הראש.

ואין לי לאן לברוח.

אפילו לקרוא בשקט אני לא יכולה.