Stupid Altruism

(27.6.09)

"הכי טוב, זה קור מבחוץ.

צמרמורת כזו, כמו כששוכבים על החוף בלילה ומחכים לחברים שיפסיקו לעשות שטויות, ובינתיים מנסים נואשות להתחמם במגבת הרטובה. וללא הועיל.

הכי טוב, זה קור מבחוץ.

כשמופיע לך- איך זה נקרא?- עור ברווז, ואתה פורש מעלייך את המטריה בדרך לאוטובוס חזרה הביתה, וכולם מנסים להתגנב למטריות של החברים שלהם, כשבינתיים אתה קופא מתחת לסווטשירט האפור והישן, שרק היום יצא מהכביסה.

הכי טוב, זה קור מבחוץ.

כשאת יוצאת לבלות במיני שחורה וגופיה עם מחשוף, ואז מסתבר שהחזאי קצת טעה, ואת מעבירה את רוב הערב שלך בנסיונות נואשים לחמם את עצמך, ואז לא מצליחה לנצח את הקור, ומתאכזבת, ופשוט נותנת לקור לחדור אל תוכך.

קור מבחוץ הוא נוראי, ומצמרר, אבל עדיף פי כמה על פני קור מבפנים. כשאתה כל כך עצוב וכאוב, ומעל הכל מאוכזב- הו, כמה שאתה מאוכזב!- ובא לך פשוט למות בו במקום כי אין עוד טעם להמשיך הלאה עם החיים העלובים האלה.

ואז... ואז אתה פשוט מת. איך אפשר לעבור מכת קור שכזו בשלום? אי אפשר. זה קר מדי.

מה אני יודעת, קור מבפנים זה באמת לא ממש נעים."

*RM*