טוב. זה בסדר.
באמת.
אני רק אשיג 100 סופי ב- 60% מהבגרויות שלי. אולי איגש שוב בעוד 4 שנים בשביל לעבור את ה- 700, אולי זה יהיה יותר יעיל.
באמת, זה לא כזה נורא. סך הכל 700. או, סך הכל לקבל 100 באזרחות, אנגלית, לשון והבעה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ופיסיקה.
בסד, אז אני גרועה בפיסיקה. בסדר, אז בלשון קיבלתי 89 ככה שאין מצב ל- 100 סופי. בסדר.
לא נורא. זה לא כזה נורא.
באמת.
סך הכל 700.
לא נורא. סך הכל, אני אצטרך לחרוש קצת יותר בשביל להשיג את מה שאני רוצה.
זה בסדר, באמת.
אני יודעת שאני פצצת צומי אחת גדולה ומגעילה, אבל אפשר בבקשה חיבוק?
זה כ"כ אבסורד, שבסופו של דבר רוב הסיבות שבגללן שאפתי לציון גבוה בכלל לא חשובות.
הכל.
הרצון לעקוף את כולם, הרצון לשמוח שהייתה לי סיבה מוצדקת לוותר על הטיול השנתי ולא להרגיש פספוס, הרצון לנפץ את המיתוס שכל התיכוניסטים לא מצליחים בפסיכומטרי (למרות שזה קצת מוכח סטטיסטית><")...
כל זה כבר כ"כ לא רלוונטי, זה מעולם לא היה אבל זה דרבן אותי להמשיך הלאה ולא לוותר, לא לוותר בשביל להגיע לפקולטה הזו שאני כ"כ כ"כ רוצה, אבל הסכם הזה הוא עצום. זה בכלל לא נראה ככה, סך הכל 680, אבל עם ציון כמו שלי, של 667, צריך ממוצע בגרויות של 110 בערך בשביל להגיע לזה, ואין לי את זה, ואני צריכה להתאמץ כ"כ הרבה יותר ממה שאני כבר מתאמצת בשביל להגיע לזה,
ואין לי מושג איך להתאמץ עוד יותר כי אני כבר ככה קורעת את התחת כמו חמור,
ופשוט רע לי!
אני שונאת להיות אימו על דבר מפגר כמו ציון, אבל זה... אוף. לא כולם מבינים איזו תחושה אדירה זו למצוא מקצוע שאתה באמת נהנה ממנו, ושיש לך, בואו נגיד, אשכרה, תשוקה אליו! ואני יכולה רק לאחל לכולם ימצאו את המקצוע הזה שלהם.. אני כבר מצאתי את שלי, והולך להיות לי מאוד קשה להמשיך איתו הלאה...
אז אני אופטימית. בשבילי המשפט "יהיה בסדר" תמיד מתקיים, כי אני תמיד קמה וממשיכה הלאה למרות הקשיים.
אז מחר אני אקום, והכל יהיה בסדר,
אבל הציונים שלי יישארו אותם ציונים, והפסיכומטרי יישאר אותו פסיכומטרי.
לא יהיה בסדר, לא עד הציון הבא. ואני שונאת שאנשים צריכים פאקינג לקרוע את עצמם ואת הנשמה שלהם בשביל בסך הכל לעשות מה שהם נהנים ממנו ואולי בדרך גם לעזור לכמה אנשים אחרים. קחו למשל את הרפואה-ניקים.
זה נראה לכם נורמלי שבנאדם יוציא 732 בפסיכומטרי כשהוא פאקינג חולה ויתאכזב?
לא. אבל זה כן, כי עם ממוצע בגרויות לא מפיק גבוה, זה פשוט לא מספיק. זה אף פעם לא מספיק.
סליחה על הצומי, אני לא אוהבת לעשות את זה אבל הייתי חייבת לפרוק.
מזל טוב למסופקים מהציונים שלהם ובהצלחה לדצמבריסטים.
*RM*
בבלוג זה
בכל הבלוגים
