היום היה כל כך קשה וזה רק היום השני.
הייתה חריגה של בערך 50 קלוריות, אולי יותר. בדרך כלל כשאני חורגת או כשאני שוברת צום עם משהו קטנטן אני מתחילה לבלוס ללא שליטה. כי הרי אם חרגתי ב50 קלוריות מותר לי לחרוג גם ב200 ואז להוסיף עוד 300 ועוד 500, כי מה זה משנה? גם ככה יום שרוף. זאת גישה תבוסתנית ולא ראציונלית שאני חייבת להתנתק ממנה. יש הבדל ע-נ-ק בין 550 קלוריות לבין 2500, לעומת זאת ההבדל בין 200 ל0 הוא כמעט זניח. הכל בראש. הכל בראש. הכל בראש.
היום הצלחתי לשלוט בעצמי, אני לא יודעת איך ילך לי מחר. אני לא יודעת איך ילך לי עוד כמה דקות.
אני כל כך רעבה.
תכננתי לנסות לצמצם את כמות הקלוריות, לנסות את הABC המהולל אולי. אני מרגישה שאני לא מוכנה לזה עדיין, שעוד אין לי את השליטה העצמית הדרושה לכך ולכן אני אמשיך בתכנית ואצמד ל500 קלוריות עד סוף חופשת פסח.
נשקלתי היום- 61.9. אני לא יודעת איך אני מרגישה לגבי זה. זה מספר כל כך... אבסורדי. אני מרגישה כל כך לא נוח בתוך המספר הזה. השקילה הבאה ביום ראשון ואני מייחלת לראות קידומת 5. המטרה לשקול 57 בסוף החופשה ואז להוריד לאט-לאט עוד 5 קילוגרמים, לא יותר.
שיהיה לכולנו בהצלחה,
האביב כבר כאן והקיץ מתקרב בצעדי ענק.
24/03- בוקר: יוגורט 0% תות וניל (50)