לכל אחד דרכו שלו

וואו! זה היה די הרבה זמן בלי כתיבה. אחרי בכל, ארבעה חודשים לא באים ברגל (מישהו אי פעם הבין מה המשמעות של "לא בא ברגל"?).

אניוויי, הכניסות לבלוג ממשיכות להגיע בעקבות אותו פוסט על חייזרים ועל מה שסביבם, החיים התקדמו (או הידרדרו) קצת הרבה מאז הפוסט האחרון. עברתי לבית ספר אחר, החיים הפכו למשעממים למדי, הלימודים קלים מדי (ואני עוד חשבתי שלעבור בית ספר יפתור את הבעיה הזו), אמא שלי נפרדה מהחבר רגע אחרי שהחליטו להתחתן והתחילו לדבר על תאריך ומקום, האחיות ממשיכות לנדנד כתמיד (והן כנראה לעולם לא תפסקנה) וארבעה חודשים עברו בלי שום אירועים מיוחדים (מלבד המפורטים לעיל).

אז מה עכשיו? יש סיכוי שאני אתאהב בבלוג מחדש ואחזור לכתוב ויש סיכוי שאני אזנח את הבלוג ובעוד ארבעה חודשים אכתוב פוסט נוסף... :)

מה חדש אצלכם?

שלכם, The last blogger.