הו שלום (:

נימנימ, היום הייתי אצל ור אחרי בצפר,

היה משא חיפוש מפרך אחרי ורד והבית שלה XD

עשינו המון המון שטויות ,ושמעתי את השירים ההזויים שאח שלה מקליט עם חברים שלו.

ור סיפרה אותי ועשתה לי החלקה *-*                  וווייי אני מאושר ^_^"

אחר כך לקחתי מונית, והגעתי לפארק, שם חיכתה לי מילי {[ איזה עומס =O ]} והיא באה,

עכשיו היא פה, רוצה לדסקס על אורלנדו בלום, וחושבת שאני חברה טובה שלה,

כשאני סתם אח שלה T^T   ~ היא רוצה להלביש אותי בשמלות ולאפר אותי S:

כי אני קטן ממנה ש11 חודשים ו27 יום, אוף. : '(

אני לא אוהב שמלות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

עד כאן, דן הקטן, ששונא שמלות D ;

אוף, עוד פעם, יום חמישי מתקרב, והעבירה הדכאונית של לימודים עד 6 בערב, מתחילה מחדש.

בבית הספר, עד 2 ועשרים ; שיעור פרטי באנגלית מ- 15:00 עד- 16:00. ועוד אחד, במת' מ- 17:00 עד- 18:30.

וזה מוזר, כאילו, זה העתיד שלי, הבנתי את זה, אני רחוק מהבית, הבנתי את זה, אני אמור להיות מאושר.

אולי המקום הזה באמת חשוב לי?, הרי, אני מעדיף לימודים בהרבה מלהישאר לבד בבית,

למרות שהתקופה הזו מדהימה, אני חייב לציין, אבל... משהו קצת מפריע לי, אולי זה רק בגלל המת'?,

אולי רק בגלל האנגלית?, אני לא יודע... בזמן האחרון אני נשאר אחרי בית-ספר כמה שיותר מחוץ לבית,

אבל, משהו מפריע לי, משהו בלב אומר לי שהמקום הזה קורא לי איכשהו, המקום הזה, שאני קורא לו כלא,

הבית שלי. וכן, אני יודע שזה נורא דפוק, שהבית שלי הוא "כלא", ושהבית שלי הוא "גיהנום", אבל מה שקורה פה.

זה כבר משהו אחר, רק בגלל האווירה המזוינת זהו בבית הדפוק הזה, אני פוחד להיכנס לכאן.

אני חי בג'ונגל, למרות, שאני אוהב את כולם. אני לא יודע כבר מה לעשות, עזרה?