החשק שלי ללעשות כלום כל היום גובר עליי מיום ליום,

היום בר ונטלי באות, אולי אני אעזור להן עם עבודה בג"ג.

אולי ,חדשות משמחות, התחלתי לשמוע מוזיקה אמיתית

זה דווקא טוב, המ... אולי נצא מהעידן הזה שלנו, אולי אני אחזור לעבר D:

מה שמזכיר לי, על מה אני רוצה לדבר, העבר.

כמו שכולנו כבר למדנו מההורים שלנו, "פעם היה יותר טוב", אני כבר הבנתי את זה.

זה מעיין ניסיון כזה, למשל, קחו לדוגמה את ערוץ הילדים, (*לא,לא עלתה לי דוגמה טובה יותר)

תראו, כשאני הייתי בן 4, שזה רק 9 שנים, ערוץ הילדים היה הדבר הכי טוב שילד היה יכול

לבקש, חינוך, צחוק, אין שום קללות, אין תכנים מיניים, אין שום דבר.

אבל אז, בגיל 7, כשהגיר עזב את התמונה, העניינים האלה כבר הסתבכו לי קצת בראש.

בסדר, התחדשנו, אבל כל הערוצים האלה, שאמורים לגדל ילדים, שינו הכל.

כל שתי תכניות פרסומת, כל תכנית עם 5 קללות לפחות, נורא איך שהכול השתנה ככה ברגע אחד,

והיום, אנחנו רק על המחשב, לא עושים כלום, אני עוד כל שישי יוצא לשעתיים הליכה,

אני עוד "חי את החיים" (בקושי).

נאבל אנשים אחרים, כואב לי עליהם, כל הזמן, גדלו על אלימות ונהיו לערסים,

וכמה, כמה פרחות יש בדור הזה?!, כל הזייניקיות האלה, או ערסיות או פריחות.

אני כבר פוחד להיכנס למתחם הזה שנקרא "בית-ספר".

סמתי לב גם, שמשנה לשנה, השכבות התחתונות נהיות יותר ויותר מטומטמות, יש כמה ילדות

טובות בסיפור הזה, אבל כל הבנים מושפעים, מתחילים לקלל מגיל 8, אחותי הקטנה,

בת 8 בסך-הכל, היא זו שלימדה אותי מה זה אצבע משולשת, לכו תבינו את מה שילדים לומדים היום בחוץ,

"יא בן זונה", כל היום אני שומע ממנה, אסון מה שקרה השנים האלה, פשוט אסון.

זהו, רק רציתי לשתף את דעתי אתכם, תגיבו לי מה אתם חושבים על זה.

דנידין [ H ]