אני רוצה אותו כל כך,

ואני יודעת את זה כל כך טוב.

אני לא יודעת מה הוא חושב, ואני לא יודעת איזה משחק הוא משחק.

קשה לי כשאני לא יודעת מה אנשים רוצים ממני

קשה לי כשאני לא יודעת למה הם מצפים ממני

קשה לי כשעכשיו אני מכירה מישהו חדש

וקשה לי לדעת שזה אף פעם לא יקרה עם הישן

התקרבתי אליו המון בזמן האחרון,

ופתאום נהייתה התרחקות.

וזה כואב לי לדעת שאולי אני לא חשובה לו כמו שהוא חשוב לי.

זה כואב לתת את כולך למשהו דמיוני.

אני מתרוקנת.

ואז הכרתי אותו.

את מי שמראה סוג של התעניינות.

את מי שמצחיק אותי בערך בכל משפט שני שלו.

הכרתי את זה שנראה לי שכשהוא ירצה הוא יעשה את הצעד הזה שאני כבר כל כך מחכה לו.

הוא סוג של הימור, כי מספרים עליו שהוא רודף אחרי כל חצאית שהוא רואה.

אבל הוא, הוא מקסים.

מה הם רוצים?

טוב לי, טוב לי כל כך.

מעיק לי אבל-

מתי הוא יתקשר? האם הוא יתקשר? הוא מרגיש אותו דבר?

זה לא קורה לי כל יום.

לא כל הזמן אני מתאהבת.

אבל איתו אני מרגישה-

אני מרגישה לחוצה.

אני מרגישה מועקה.

אבל הכל מבחינה טובה.

אני לא יכולה לשבת על התוחעס אחרי שיחה איתו,

אני לא יכולה לנשום אחרי שיחה איתו.

אני צריכה למצוא אומץ ללכת אליו,

לדבר איתו.

אני צריכה למצוא אומץ לאהוב אותו.

הוא חכם, והוא מצחיק, והוא אכפתי.

אבל מי יודע אם הוא מרגיש כמוני?

מי אמר שהוא חושב כמוני?

תתקשר.

תשלח אסאמאס.

תעשה אותי מאושרת.