,death gotta be easy

מתי פג תוקפו של הדיבר הזה?

איפה עובר הקו? עד מתי?

האם מחובתינו היא לסבול ולשתוק?

האם נאסר עלינו לכעוס עליהם? להיפגע? להחזיר להם?

האם בכלל ישנו גבול? 

ומתי הוא נחצה? 

אני מרגישה רע על כך שאיני מכבדת את אימי. אין לי טיפת הערכה אליה.

אך מצד שני, למרות הכל..איני שונאת אותה..

אני מרגישה שלמרות כל מה שהיא תגיד לי, אם כמה שאפגע, לעולם לא אוכל לשנוא אותה..

למה?

הרי אם כל בן אדם אחר היה מתייחס אלי ככה, כבר ממזמן הוא לא היה חלק מחיי..אז למה אמא כן?

כולם אומרים, היא אמא שלך..תדברי יפה..

למה שאדבר יפה שהכבוד ההדדי אינו קיים? הרי מחנכים אותנו לתת כבוד ולקבל כבוד,

וכשהרחוב הזה הופך להיות חד סטרי, לא להשאר..

אז למה עם אמא זה שונה? למה אם היא לא מכבדת אותי, אני מחוייבת לכבד אותה?

לא ביקשתי ממנה להוליד אותי, זו הייתה בחירה שלה. שתתמודד.

ואם היא ככה מרגישה, מין צורך התמודדות תמידי, אז המצב לא בריא.

אני לא יודעת למה המצב עם אבא שלי שונה.

אני מכבדת אותו כל כך. הוא מאופק ומחושב, וכל כך חכם.

אני מודה, שאני לא מבינה למה הוא עם האישה הזו..

אולי הוא רואה דברים שאני לא,

אבל הייתי רוצה לראות! הייתי רוצה להעריך אותה,

להתגאות בה..

אבל נכון לעכשיו, אני מתביישת.

ופחות מתביישת בה..מתביישת במצב.

שמבחוץ אנחנו משפחה כל כך טובה, איכותית, מאוחדת..

ומבפנים מלאת זלזול וחוסר הערכה.

אני לא מסכימה שידברו אלי בזלזול. 

לא משנה מיהו האדם.

אך האם לאמא מותר?