"מה זאת אומרת 'שקרים'?" שאלה שיראל.
"את תראי" ענתה אלינור. היא עלתה לדירה שלה,
הוציאה מפתח מכיס הג'קט האפור שלבשה ופתחה
את הדלת. איש לא היה בבית מלבד טורו, החתולה שלה.
אלינור זרקה את הילקוט שלה בפינת חדרה ונכנסה לסלון.
"אלינור! אלינור! אלינור!" צעקות נשמעו מבחוץ. אלינור יצאה
למרפסת, שם ראתה את נדב. "מה?" קראה חזרה.
"לא יודע, משעמם לי" אמר נדב. "אז תעלה" קראה אלינור.
נדב החל לצעוד לעבר כניסת הבניין. אלינור פתחה את הדלת וחיכתה
שנדב יעלה. "משימה 1: נדב" חשבה לעצמה.
"נו, אז על מה תהיה העבודה שלך?" שאל.
"אתה תראה" ענתה אלינור. היא הגישה לו כוס קולה.
שיערו הערמוני היה מבולגן לגמרי. אלינור הייתה בטוחה
שהוא שיחק כדורגל או משהו.
"שמת לב על מה כולם מדברים לאחרונה?" שאל נדב.
"אתה מתכוון ל'סימס 3'?" שאלה חזרה.
"כן, זה.. את יודעת שההורים שלי קנו לי?"
אלינור נראתה מבועתת. הוריה לעולם לא יסכימו לה
לקנות את משחק המחשב הנחשק הזה.
"כיף לך.. לי בחיים לא.. לא, לי יקנו" שיקרה אלינור.
"באמת?" שאל נדב. "יופי! איזה יקנו לך?" שאל.
"נראה.." ענתה אלינור. נדב הביט רגע בשעון.
"אממ.. אני חושב שאני צריך ללכת לאימון" אמר.
"זה בסדר" ענתה אלינור. "נתראה" אמר והחל לרדת
במדרגות. אלינור נכנסה לחדרה והוציאה מקופת החיסכון שלה
כמה שקלים. היא יצאה מהבית וסגרה אותו על מפתח.
אלינור צעדה לתחנת האוטובוס.
יש לה משימה לעשות...