smile like you mean it

עינייך הכחולות חודרות עמוק ורחוק,

עמוק יותר מהים,

רחוק יותר מהגלים,

וכולך כמו ים וגלים ושמיים

וחיוכך נוצץ ומאיר והוא שמש

ואת כמו מין תופעת טבע משונה כזו,

ילדה ונערה ואישה שהיא פרח.

פרח שעליי הכותרת שלו הם שמחת חיים תמידית ומתמשכת,

אך בדיעבד, מתחת לכל עליי הכותרת הצבעוניים,

גבעולו הוא סתם עצב וכעס וריק מכוסה בצבעים ובחיוכים דמויי שמש ובעיניים דמויות גלים,

כדי להסתיר את כל מה שנמצא שם באמת.

ואני מעולם לא זכיתי לראות את הים והגליים והשמיים והשמש, ואת הפרח הצבעוני ואת השיר שבלתי אפשרי היה לא לאהוב,

ואני כנראה לעולם לא אדע אם הייתי אוהבת אותו,

או אם הייתי שוכבת על חופיו ומשתזפת,

או אם הייתי קוטפת אותו כדי להסניף,

כי בשבילי הוא שום-דבר,

הוא כאילו, שמוקף במיליון מכתבי אהבה ובמיליון קרובים,

שלעולם לא אהיה ביניהם,

ובשבילי הוא סתם עוד שיר ועוד פרח ועוד שמש ושמיים וים וגלים,

ועוד אוסף של דמעות מכאיבות וחסרות תכלית,

ובשבילי הוא את, שלעולם לא אכיר,

בגללך.