"הלילה אצא אל הדרך הלילה אקטוף כוכבים
תראי את עדיין שומרת את כל הסודות הכמוסים
הלילה אגע בפנייך אלטף אותך,עד לדמעות
תחלמי גם עליי, גם עלייך ועל מה שיכולנו להיות..."
שיר מדהים לא?
אני אישית מתה עליו!
לפני חודשיים בערך התחילו לי מחשבות על המוות.
מה יקרה כשאני ימות.
מי יבכה כשאני ימות.
מי יהיה בלוויה שלי.
והאם באמת קיים גן עדן.
והאם זה באמת נכון מה שמספרים.
שאתה הולך במנהרה צבעונית בטירוף, ובסופה אתה פוגש את כל האנשים שקשורים אליך וכבר מתו.
לא יודעת למה חשבתי על כל העניין הזה בעצם.
כנראה בגלל שכל כך בא לי לפעמים שזה כבר יקרה לי.
הכל יכול להיות!
תחשבו על זה שבכל שנייה בחיים בן אדם יכול למות.
כל שניה,דקה,שעה שאתם סופרים, בן אדם מת!
אף פעם בן אדם קרוב לא מת לי.
אני גם לא רוצה שזה יקרה!
אבל אני פשוט מתה מפחד שזה כן יקרה.
אני מפחדת לחשוב על זה אבל אני כן חושבת על מה יקרה אם..
כל החיים שלי , כל השלוש-עשרה שנים שאני חייה, קיימת , נושמת בהן אני מתה מפחד.
מכל דבר בעצם... גם מהכי שטויות בעולם!
מהמוות, מההורים שלי, מהמשפחה שלי, מהחברות שלי, מהחיים עצמם!
אני לא באמת מפחדת מהם , אבל בקטע של מפחדת מדברים שיקרו איתם..
נגיד, ההורים.. שיצעקו , שיריבו, שכל דבר כזה יקרה.. גם לכל שאר המשפחה שלי וזה ..
החברות שלי זה סיםור אחר,
אני מפחדת מכל דבר שיכול לקרות איתן !
החברות שלי הן הדבר היחיד שמחזיק אותי בזמן האחרון!
המוות ,אני חושבת, כולם מפחדים ממנו באיזשהו מקום.
גם אם עוד לא שמו לב לזה.
יש עוד משהו שאני כל הזמן חולמת וחושבת עליו.
החתונה שלי,
החבר שעוד אין לי,
המערכות יחסים שיהיו לי (אם יהיו בכלל),
כל מה שקשור לאהבה.
ביום האהבה האחרון שהיה חשבתי על מישהו שאני בשנתיים האחרונות מרגישה די מאוהבת בו!
זה מוזר לי כל ההתאהבות הזו , כי אני יודעת, בוודאות, שזה בחיים לא יצליח ...
כל מה שאני חושבת על אותו בן אדם..
אני פשוט חושבת עליו, חולמת עליו, מרגישה אותו כל הזמן !
כבר שנתיים !
אני די בשוק מעצמי למרות שאני יודעת שזה בחיים לא יצליח , אני עדיין כל כך מאמינה בזה.
אותי אישית זה מפחיד, אבל אני אשכרה מאוהבת בבן אדם שאפילו לא מכיר אותי !
לפעמים אני פשוט לא יודעת מה לעשות.
לפעמים פשוט אני צועקת לעצמי/לאלוהים/לשמיים למי שזה לא יהיה , שאני רוצה פשוט להיות איתו!
בא לי לעזוב הכל ולהיות איתו , לחבק אותו , לנשק אותו, לישון איתו ולחלום איתו.
אני מרגישה לעמים בודדה גם כשאני בסביבה של אנשים.
פגשתי אותו פעמיים.
אבל אני מכירה אותו מסיפורים של אחרים.
אני לא בטוחה שהוא בכלל זוכר אותי.
אבל הוא בן אדם כזה מדהים, מתחשב, אוהב, אין לי מילים לתאר אותו בכלל בגלל שהוא כזה מדהים!
אני ימשיך פוסט הבא,
אוהבת אותכם,
אנונימית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
