פרק 19
"מילקי!" קול פקאצי נשמע, סובבתי את הראש וראיתי את קלואי,
"מה אתן עושות פה" אמרה אחרי שראתה אותי ואת קטיה,
"הן באו לבקר דבילית" טום אמר לקלואי,
"לא שאלתי אותך טיפש" החזירה לו,
"הן באו לבקר" ביל אמר,
"זה בגד הים שלי, וגם זה" אמרה והצביע על בגדי הים שלבשנו,
הסמקתי טיפה,
"כן, לא היה להן בגדי ים אז חשבתי להשאיל ממך שניים, יש לך
המון"
"אז מה?! אלו בדיוק שני בגדי הים שאני הכי אוהבת"
"נכון בגלל זה אף פעם לא לבשת אותם טיפשה" טום אמר,
"שתוק כבר מפגר"
"טוב די לריב, קלואי אני יבוא עוד מעט בסדר?"
"טוב" אמרה והלכה משם.
"ביל אני לא רוצה להעליב.. טוב על מי אני עובד אני מאוד רוצה
להעליב, אני פשוט שונע, לא, מתאב את החברה הדבילית שלך" טום אמר בעצבים,
"עזוב אותך" ביל אמר. לא ידעתי שגם טום שונע אותה.
"טוב בואו נצא" הצעתי, וכולנו יצאנו מהמים. התיישבנו על
הכיסאות על יד הברכה.
"ספרו מה חדש?" טום שאל,
"אממ.. האמת שאין כ"כ חוץ מזה שאני ומרי גרות עכשיו
יחד"
"כן מרי סיפרה לנו"
"מה איתכם?" שאלתי,
"טוב כפי שאתן יודעות הלהקה שלנו התפרסמה, לביל יש חברה מטומטמת
וזהו" טום אמר בחיוך מרוצה,
"חלאס טום" ביל אמר לאחיו,
"מה אתה רוצה, היא באמת מטומטמת"
"אני יודעת שזה לא ענייני, אבל היא שנעה אותך בחטיבה, היא השפילה
אותך כ"כ הרבה פעמים, איך אתה מסוגל להיות איתה?" קטיה התעצבנה וממש
הוציאה לי מהפה את המילים,
"טוב היא לא כ"כ רעה, וחוץ מזה מה שהיה היה, את יודעת רגשות
מתחלפים" ברגע שביל אמר את זה הרגשתי איך גופי נקרע לשניים מבפנים, ידעתי
שעמוק בפנים לא הפסקתי לאהוב אותו, אבל כפי שהוא אמר שרגשותיו התחלפו, עכשיו הוא
אוהב את קלואי ואין לי שום דבר לעשות בעניין... צלצול פלאפון קטע את מחשבותי,
"הלו" קטיה ענתה לפלאפון שלה,
"עכשיו?! אני לא יכו.. מה? טוב בסדר" היא נתקה את השיחה,
"הבוס שלי חייב שאני יעזור לו"
"עכשיו?" טום שאל בעצב,
"כן " אמרה גם עצובה,
"טוב, אבל מחר בערב יש מסיבה פרטית במלון, משהו קטן שהמפיקים
שלנו מארגנים, תבואו?"
"אממ.. כן בשמחה" אמרנו יחד,
"טוב מרי את באה?" קטיה שאלה, הסתכלתי על ביל והוא עשה לי
פרצוף שרמז לי להישאר,
"אני יחזור יותר מאוחר בסדר?"
"אין בעיה, ביי כולם"
"ביי" אמרנו יחד,
"טוב אני צריך.. ללכת ל.. אממ.. פשוט ללכת" טום אמר בגיחוך
והסתלק במהירות. ברור שאין לו שום דבר מה לעשות הוא סתם רצה להשאיר אותי ואת ביל
יחד לבד.
"אני חייבת להגיד שממש נהניתי מההופעה, אתה כותב את
המילים?"
"ברור"
"וואו, זה באמת מדהים"
"תודה"
"מאיפה ההשראה לכל"
"אממ.. מצבים שהיו לי בחיים פשוט נותנים לי מוזה" אמר
ושפתיו נפרסו לחצי חיוך, שגרם לי לחייך,
"כמו איזה מצבים?" הוא העביר את מבטו אלי,
"כן, גם מצבים שלנו" אמר בחיוך שלם הפעם, ואני הזזתי את
מבטי במבוכה. המשכנו לדבר ואחרי חצי שעה ביל קיבל טלפון שהוא חייב ללכת.
ביל ליווה אותי ליציאה של בית המלון,
"אז את באה עם קטיה מחר בערב?"
"ברור, אתם הולכים לשיר משהו?"
"אולי" אמר בחיוך,
"אז נתראה?"
"נתראה" אמר ונפרדנו בנשיקה קטנה על הלחי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
