אז עוד מעט פולין.. ואני עם ההכנות שלי עלק...
תיכננתי לעשות לי שובע הכנות כדי להתרגל לאכול מעט ואז בפולין להשתדל לאכול כמה שפחות. אבל במקום לאכול פחות אני אוכלת יותר ויותר. ועוד התחלתי לעבוד במקדונלדס וכל יום אני באה בגישה- אני לא אוכל הרבה, אבל בגלל שאני לא יכולה לעמוד בפיתוי אז אני אוכל רק צ'יפס- אבל בפועל אני דוחפת ארוחות כבר 5 פעמיים בשבועיים. ואני לא יודעת מה אני אעשה. כן רזיתי, לא משמעותית אבל קצת. הייתה תקופה של איזה שבועיים שבאמת הצלחתי לאכול רק כשהייתי ממש רעבה. ועכשיו אני לא מפסיקה לאכול. השמנתי. אני יודעת את זה. אני לא יכולה לדעת בוודאות שרזיתי כי אמא שלי החליטה שמשקל בבית רק גורם למרדף מטורף אחרי ההרזיה. וגם כן אמא שלי.. פתאום אתמול התחילה לנאום לי שאני לא אוכלת בסדר. so? זה החיים שלי. אני אוכל כמה שבא לי. ואם לא בא לי אז אני לא אוכל. אני לא מתכננת להיות אנורקסית. (למרות שבהתחלה כן חשבתי ללכת ככה ואפילו הצלחתי לגרום לעצמי להקיא אחרי שהושפעתי ממש ממיה ומבלוגים תומכים :) אבל עכשיו אחרי הלימודים המטורפים על השואה קצת קקשה לי לעשות את זה לעצמי. כי זה נראה לי טיפשי שיש לי את האפשרות לאכול- בניגוד אליהם ואני לא מנצלת את זה. ככה יש לי תירוצים לכל פעם שאני אוכלת- כן.. זה רק היום, [או] אז מחר אני לא אוכל, [או] בשואה הם לא אכלו וסבלו- למה שאני אעשה את זה לעצמי [או] מותר לי.. רזיתי [או] זהו. משבוע הבא אני מפחיתה כמויות בצורה משמעותית [או] ממש עוד מעט פולין אז שם אני אוכל לא לאכול כל כך...
ע-ל-ק! אפילו את עצמי אני מחרטת. איכככככ
אין לי זמן. אין אין אין אין. אני לא יודעת מה אני אעשה. במקום עבודה בספרות אני יושבת וכותבת בבלוג, קוראת בבלוגים אחרים, יושבת בפייסבוק, אוכלת (מפתיע), רואה טלוויזיה. הכל חוץ מלעשות שיעורים. עוד שעה יש לי עבודה (מק' :) עד 21:00 אחרי זה אני אהיה הרוגה! מחר אנחנו ביד ושם מהבוקר עד הלילה ברביעי אני לומדת עד 3 וב6 וחצי יש פעולת הכנה לפולין שאסור לי לוותר עליה.. (וגם ליווי ב5 שאליו אני לא מגיעה בטוח) חמישי אנחנו בהצגה ושישי יש מבחן בסוציו. מתי לעזעזל אני אמורה ללמוד למבחן ולעשות את העבודה?!!?! איזה חרא שאני לא עושה כלום בזמן... אם רק הייתי עושה את העבודה כשהיא נתנה אותה! אוף אוף הייתי מסיימת בזמן, מגישה בזמן והייתי רגועה. אבל לא! אני חייבת לדפוק את עצמי. תמיד תמיד תמיד. הכל אני דוחה.
כמו עם האוכל. למה אני אומרת שמחר אני אתחיל לאכול פחות כל יום? למה לא היום למה? אין סיבה. אני עצלנית ודוחה. (דוחה למועד מאוחר ודוחה מגעילה). איכ
בבלוג זה
בכל הבלוגים
