איזה עולם...

החשיבה, התפיסה וכל השליליות שהאמנתי בה מוכיחה את עצמה.

כל הדברים הרעים שהאמנתי שהם בגללי, ואמרו לי שלא, זה היה נכון.

אין לי מקום לעוד צלקות בפנים זה כבר יותר מכואב.

המילים אולי יוצאות בכעס ובקלות, אבל הן חרוטות אצלי בפנים כמו על אבן.

"אם הייתי יודעת שזה מה שיצא ממך לא הייתי עושה את המעבר הזה"

אוקיי . הבנתי. אני פגום. סליחה אני יותר מפגום, אני פגום כפליים.

אולי באמת, אחרי הכל אני סתם נטל כמו שאני תמיד חשבתי

שאני סתם משהו שמכביד, שאני מכשול קשה.

אם לא הייתי פה בטח היה לכם יותר קל, פחות בילבולים , ופחות עצבים.

אז.. אולי אני לא צריך להיות פה?

אולי הגיע הזמן שאני אגמור את זה וזהו?

זה יחסוך לכם .

וכן גם לי, באיזה מקום, קצת כאב, ולא לצבור עוד את הכל.

כנראה שהפגמים שלי יותר מדי קשים להתמודדות. לכולנו.

אז סליחה שאני פגום ולא מושלם. או לפחות משהו בסדר...