איך אני מצליחה כול פעם מחדש להגיד לעצמי שהכול יהיה בסדר והוא ישתנה וזהו
הוא אמר לי שהוא ינסה .
כול פעם שאנחנו מדברים אחרי כמה ימים אני מבינה איך אכלתי בכלל ת'חרא הזה
אבל כשאני רואה אותו כיאלו אני שוכחת הכול כל הצרות והבעיות שיש לי איתו
אני מתחילה לצחוק בלי סוף >:
אולי בתוך תוכי אני לא רוצה שזה יגמר כי זה נוח לי כי אפחד לא יושב לי על הכתפיים
אבל מצד אחד אם אני יפרד ממנו זה ירגיש כיאלו אני זרקתי ת'דבר שאני אוהבת והצלחתי להשיג בעצמי
אני כבר בעצמי לא יודעת מה אני חושבת ומרגישה .
נשבר לי שאני צריכה לסבול נשבר לי מזה אני רוצה לחזור לשגרה המוקרת לי שאין לא תלויה שמישהו ידבר איתי יתקשר יגיד לי שהוא אוהב אותי \:
נשבר לי מזה שאני מתפרקת ואפחד לא בא להציל אותי >:
שאפחד לא בא להושיט לי יד לחבק אותי להגיד שהכול בסדר אני פה \:
למה אני לא מצליחה להסתפק במה שיש ותמיד חייבת להשיג עוד עוד אבל מתי שהוא זה יגמר ?
אני כבר לא יודעת אם באמת לדעת שאני אוהבת אותו או שסתם הכנסתי לי לראש .
לפעמיים אני באמת בוכה מזה שנחנו לא נפגשיים או ממילה קטנה שהוא אומר \:
מה שיש בנינו זה נקרא אהבה בכלל זה משהו ?
רשמתי יתרונות וחסרנות עליו וזה הוא קרא אתזה ומה זה עזר בדיוק אה
כיאלו מה נפל לך השכל מה ככ קשה לך לקלוטטטטטטטט
אתה חוזר על אותם טעיות כיאלו במשך חודשיים וחצי עשיתי אותם שטיות ואתה לא מבין פשוט .
כמה אני באמת יוכל לסבול כמה אני יוכל לקחת כמה אני יכולה להשבר
באמאשלי כמה אדיוט צריך להיות כדי לעשות אותם הדברים ועוד זה מולך ככ מולך אתה כר הודעתה שעשיתה אתזה למה אתה חוזר עלזה \:
מתי אני בדיוק השבר מתי אני יתפרץ \:
מה אני צריכה לעשות כדי שאותה הרגשה שהייתה פעם תחזור אותם השיחות ?
באמת שינינו ככ דומים באמת עכשוו אני קולטת אתזה
שנינו מגיבים בצורה דומה
וזה מה שדופק פה \:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
