פרק זה מכיל יאוי (יחסים הומו-אירוטים), קריאה מהנה!
זה בדרך כלל לא קורה לג'ואו. התחושה הזאת לא הייתה מוכרת לו בעבר כמו בערב ההוא,
ששטפה אותו בעוצמה שהוא לא חש מעולם.
הוא הניח שזאת הייתה תשוקה שנובעת מנטייה או העדפה מינית כזאת. זה פשוט כל כך התאים לו באותו הרגע.
זה היה אחד מהבקרים האלה, שבהם ג'ואו הכין לעצמו תיק, עם ספרים, מחברות, כלי כתיבה וחולצה להחלפה,
כל מה שנועד ליום רגיל בתיכון. ג'ואו הגיע בשעה די מוקדמת לתיכון.
ככה הוא, לא אוהב להתחכך בכל הילדים המאחרים, לחכות שעה עד שהשומר בודק את כולם, הוא אוהב לבוא מוקדם יותר,
כדי שזה יגמר יותר מהר, וללכת הביתה.
אם לא ההליכה הביתה שאחריי זה.. הוא לא היה מחזיק מעמד בכלל.
הוא גם אוהב לעבור אמבטיה חמה אחריי כל יום מתיש במוסד לימודי שכל כך שנא.
הוא שנא את תחושת המאמץ בזמן שיעורי הספורט, התחושה הצורבת בשרירים ובעיקר את הריצה.
לרוץ, לרוץ ולרוץ, לשום מקום. לשום יעד. היעד היחיד הוא לחזק את הסיבולת של הריאות.
ואת הקלוריות שג'ואו היה שורף? היה מספיק לו לבעוט בכדור ולבקוע בשער.
בסוף היום לאחר האימון, מזיע ומתנשף, ג'ואו עלה למעלה למלתחות.
כשהוא ראה שאף אחד לא נמצא הוא הוריד את בגדיו ובהה בגופו העירום במראה.
בדק אם הרגל שלו התעצבה בשרירים, עושה פוזות של מתאבק ומביט על השרירים הקטנים שלו בגיחוך.
ג'ואו נכנס אל המקלחון, אחד מהחמישה שעמדו שם. הוא פתח את המים החמים והייתה לו תחושה כל כך טובה בגוף.
התחושה הזאת של הסמים שזורם בעורקים, התחושה המטריפה הזו שהיא פיצוי על אימון מייגע.
הוא פתח את זרם המים, איזן קצת בין הקרים והחמים, קצת קרים, הרבה חמים ואדים עולים וממלאים את חלל החדר.
ג'ואו עצם את העיניים, הכניס את הראש מתחת למים ונתן להם לשטוף את הקרקפת עם זרם חזק.
ואז, זה הגיע. האדם שג'ואו לא ציפה לראות אותו. מייקל נכנס למלתחה כולו מזיע וכנראה שהוא לא שם לב למי שעמד שם.
ג'ואו הביט על הגוף של מייקל למעלה, אומד אותו בעיניים וכנראה שמייקל קלט את מבטו.
"גם הכיתה שלכם עשתה ריצה? זה היה כל כך מתיש." הוא הפר את השקט, ג'ואו השתתק והשפיל את מבט.
"אני מבין שאתה מתקלח, אכפת לך אם אני אצטרף אליך?" הוא שאל בקול כל כך מגרה שהאיבר של ג'ואו התחיל לגלות סימני חיים.
הוא הותיר את המחשבה הזאת בראש, והנהן כאות הסכמה.
מייקל נכנס למקלחון וחייך אל ג'ואו חיוך מרגיע שכל כך גירה אותו.
ג'ואו דאג שאם ינסה להעביר את כפות ידיו כדי לסבן את הגוף הם יגיעו בטעות למקום אחר.
כנראה שמייקל הבחין באיבר הזקוף של ג'ואו וחייך לעצמו חיוך ערמומי. ג'ואו הסמיק וכיסה את איברו שתי ידיו.
מייקל הניח כף יד שרירית וחמה על שתי ידיו של ג'ואו והסיר אותן בקלות. יותר מידי בקלות.
הוא התחיל ללטף, למעוך מעט ולגרות.. עובר מהידיד הקטן אל האשכיים מתחת ומרגיש איך הם מתחילים להתכווץ.
הראש של ג'ואו נפל אחורה, העיניים עצומות והוא כל כך רצה לחוש אותו.. נלחץ אל מאחוריו, מגרה את אחוריו, וכך קרה.
מייקל ליטף את הישבן של ג'ואו כשגופו התחכך בו, וידו נגעה בעדינות כשצריך, בכוח כשצריך והאיבר של ג'ואו הלך והזדקף אל מול הקיר הכחול שמלפניו וגופו נראה רעב למגע.
כשמייקל נכנס בג'ואו התחושה הייתה מחשמלת, נער מושלם אך הסיפוק ששאב ממנו היה יותר ממושלם. עצום.
ג'ואו התקשה עוד יותר והרגיש איך האצבע של מייקל נכנסת לתוכו ונאנק.
הוא רצה למשוך את הרגע כמה שיותר. אך השילוב של המים החמים יחד עם גופו של מייקל על הגוף המגורה של ג'ואו עשו את שלהם יותר מהר מכפי שהוא ציפה.
התשוקה שבערה בג'ואו לא נתנה לו להתאפק, הזרם שבקע מתוכו שטף את כל כולו והיה מדהים ובלתי ניתן לעצירה.
מייקל גם כן היה על סף פיצוץ ואחז עוד יותר חזק בישבנו של ג'ואו וגמר בתוכו באנקה עצומה.
זמן רב ג'ואו לא חווה אורגזמה כל כך מחשמלת. הוא כמעט ואיבד את המשקל מעוצמתה.
מתנודד מעט, מאזן את גופו מתחושת חושים מטורפת, הזרע שנוזל משיבנו בזרמים חלשים נשטף יחד עם טיפות המים.
מעוצמת הזרם שעברה למייקל בגוף הוא יצא מהמקלחון ונפל על הרצפה כולו מתנשף ומחייך.
זה היה סיום מושלם לאותו יום לימודים ואימון מיגע, גופו של ג'ואו חש רפוי ומפויס.
בסוף כשיצא ג'ואו גילה להפתעתו שמייקל עומד לייד השער ומחכה לו באותו חיוך משגע על פניו.
כשג'ואו יצא מהשער והתקדם לעבר מייקל הוא חיבק אותו בגופו ובידיו, זה היה באמת מושלם.
"מה יהיה ג'ואו?.. מתי אתה תזמין אותי לבוא אליך?" שאל מייקל בקול ערומומי.
"אני יודע אבל.." ג'ואו לא הספיק לסיים את משפטו ומייקל התחיל לדבר, "מה אבל? השבוע! ביום רביעי, אין דחיות ותירוצים,
מגיע לך עונש על החוסר נימוס הזה!" אמר וצחק בקול רם.
"כן מייקל.. אתה צודק." ג'ואו הסכים איתו.
"אתה יודע מה? אני באמת צודק, לא הספקתי לעשות לעשות איתך עוד דברים ואני אגיד לך מה נעשה.
אני אקח אותך לקולנוע ואחריי זה כל מה שאני אבקש אתה תעשה בתור פיצוי ומתוך זה שאני פשוט מת עליך. מה דעתך?"
"אני מסכים.." מייקל יכל לראות את החיוך המבויש שהתפשט על פניו היפות של ג'ואו ותפס עם ידו את כתפו ושניהם התקדמו לעבר הבית של ג'ואו, ומשם הלך מייקל לבדו לדרכו.