חנק בגרון, גוש ענקי שפשוט לא מאפשר לי לנשום.
בחילה נוראית,
עיניים אדומות,
ודמעות...כל כך הרבה דמעות שנשפכו..
על מה ?
עלייך ?
מה שאירוני זה שאני יודעת שאתה אפילו לא שווה דמעה אחת..
ובאותו זמן אתה שווה את כולן.
איפה אתה ?
למה אני פה בוכה לבד ?
אתה איתה ?
how does it feel when you kiss when you know that i trust you ?
and do you think about me when she fucks you ?
could you be more obscene ?
הייתי רוצה פשוט לברוח מפה..
כמה שיותר רחוק,
לא משנה אפילו לאן,
רחוק ממך
או איתך
אבל לא כאן.
כאן אני יודעת שאין לנו עתיד.
יש בכלל מקום בעולם הזה ששם יש לנו עתיד ?
קשה להאמין.
אולי בגלגול אחר..
אולי אתמול.
פשוט יום מגעיל.
אני לא יודעת למה בזמן האחרון יש כל כך הרבה ימים כאלו.
תפסיק כבר להתקרב אליי.
אני שונאת את המשחקים שלך.
זה כמעט כאילו אתה אוהב להתעלל בי.
ולמה זה לא מפתיע אותי ?
אתה מחפש אותי,
משגע אותי,
משחק בי,
נותן לי תקוות ומפתח אשליות,
רק כדי שתוכל אחר כך לנפץ אותן אחת אחת,
לאט,
עם חיוך ענק על הפנים.
איך אפשר לשנוא בנאדם ולאהוב אותו כ"כ באותו זמן ?
I hate that I love you,
I really do.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
