אני רואה אותך מבטך עוצר עלי כאילו סימן אותי הוא סגור קר ומנוקר מקפיא את רגשותי וגורם לי להיזכר במה שאני מנסה לשכוח אותך...את היית לי יותר ממה שחשבתי את היית אמתית וכנה איתי את ידעת להקשיב להבין גם כשכאבי לא היה מובן ונגלה כי במבט אחד לעצוב
וסגור שלי יכולת לקרוא כול כך הרבה מחשבות שצפות במוחי אמרת את כול מה שרציתי לשמוע והיערת על מה שלא רציתי לשמוע בצורה
הכי יפה שיש... כי את זו את וכמה שתעטפי את עצמך באיפור ומסכות זה לא יעזור כי אני מכירה אותך ואת לא יכולה להשתנות וגם אם תנסי
לטפטף עלי רעל או אפילו להציף אותי את לא תצליחי כי זה לא את ואת לעולם לא תשתני באמת. תעבדי על כולם אבל לא עלי להשתנות זה טוב
אבל להפוך בין רגע מילדה מקסימה למרושעת זה כבר נורא ואיום וזה רק מעיד כמה שיש בך חוסר יציבות בסיסי ואת מבולבלת תמיד.
אם את יודעת שאני מדברת עליך אז רק שתדעי מבט קר במיסדרון זה לא לחזור לעצמך כי היית בוגרת ואינטיליגנטית ועכשיו את סתם אחת כמו כולן.
נ.ב. לאיזה רמה ירדת למחוק אותי מהפייסבוק למי אכפת את רדודה!!!
אתמול לא כתבתי כלום תלתלים ישנה אצלי לא הצלחתי לכתוב גם כשהיא ישנה מרוב פחד בסוף לקחתי את הלפטופ והלכתי לשרותים לכתוב אבל הכול נמחק
לי אז הבנתי שגורל או בחירה משהוא לא רוצה שאני יכתוב... אז לא כתבתי ועכשיו ניתנה לי ההיזדמנות לכתוב...
אתמול אני ותלתלים היינו בבית קברות מצוות שיש קרות חרוטות לבנות הן מה שנשאר מאום אנשים שמתו ואני מתעסקת בעצמי?
הלכנו בין המצוות קראנו בכינו נשרפנו מבפנים אבל הכי כואב זה שכששאלתי אותך ה' שאלה ענית לי תשובה שגרמה לי הרבה הירהורים פנימים.
שאלתי אותך למה את לוקח חיי אדם כול כך מוקדם? עניתה שהכול מאוזן ותלוי באדם אני לא יודעת אם הבנתי נכון אבל זה אומר שאנחנו הורגים את עצמנו
וזה מה שגורם לאיזון עולמי ופנימי... אבל למה? למה הפכת את האדם למכונת הרג? אנחנו אנשים עצובים רעים חסרי רגשות... או שלא?
כי אמרתה שאתה הורג אנשים שסובלים... אז אם אני יתאבד אני ימות אבל אם כול מי שסבל ממני יתאבד אח"כ הם יחיו? ואם משהיא תעבור היתעללויות קשות
היא תמות סתם כשהיא תלך ברחוב??
למה אני לא מתה עכשיו אני סובלת אז למה אתה לא לוקח אותי אליך אני רוצה לעלות למעלה כי כאן למעלה אם לא שמתה לב זה לא כול כך נחמד ואפילו
נורא!!! אני מרגישה רע ועכשיו עוד יותר אני מכוערת ושום איפור לא יעזור אני שמנה ואף דיאטה לא תחולל פלאים אני מטומטמת וזה לא משנה כמה אני ילמד...
אבל הכול יחסי נכון?? אני לא הכי מטומטמת יש יותר ואני לא הכי מכוערת יש יותר ואני לא הכי שמנה אני יותר....
כואב לי מבפנים כול פעם שאומרים את השם שלה על איך שהקשר בנינו נותק...כמו חבל נקרע ולא ניתן לקשירה כי אני לא חוט גמיש וגם את לא ושני חוטים קשים כמונו בחיים לא יתכופפו אחד בשביל השני...
כמעט שככתי היא נפרדה מחבר שלה ואני מרגישה אשמה בלי סיבה זה סתם מעיק לי שרע לה...
חיים זה דבר יקר שמו עליו רכוש לא שווה כלום לעומת חייכם !!!
אז די לאנשים שמתאבדים בגלל חובות בבנק אז מה זה אתם שקניתם בלי הכרה ואתם עדיין נושמים והכול ניתן לתקן!
זיו שמתקשה לנשום
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
גברת דווקא