"הוא עמד עירום בקצה הצוק. האגם השתרע הרחק מתחתיו. התפרצות קפואה של אבן שחם פרצה במעוף כלפי השמיים מעל למים חסרי תנועה."האם מלבישה את הילדה הקטנה שמלת מלמלה ורודה נעלי בובה לבנות קשת קטנה בשער שרשרת ציבעונית מחרוזי פלסטיק גרביונים לבנים וסוכריות טופי בתיק ורוד שנתלה על הכתף בדיוק מפתיע. האם מפנה את גבה לילדה צועקת כאילו לאף אחד שלא לשכוח את הכריך לבית הספר... האם נעלמת באופק והילדה קורעת מעליה את השמלה הורודה את השרשרת מחרוזי הפלסטיק את נעלי הבובה והגרביונים את הקשת הקטנה אוכלת את סוכריות הטופי ויודעת שבגן מחכה לה הילדים הרעשים שימשכו לה בשער יקראו לה ורדרדית וקרעו לה את הגביונים ואת התיק. היא בוכה כול הדרך לגן בוכה ובוכה כול הזמן ותקוותה שמשהוא ישים לב וישאל ילדה הכול בסדר? וכששואלים היא עונה בבכי מר כן תודה וממשיכה לה אמא אומרת " לא נגמרות לך הדמעות? את לא מתייבשת?".
אני זיו בעבר הייתי בכיינית גדולה לא הפסקתי לשנייה לבכות בעבר אני מודה הייתי מהילדות הבלתי נסבלות האלה שכול הזמן בוכות מכול דבר עד שניערו אותי קצת
היום אני בלתי נסבלת חסר רגישות לא בוכה אף פעם ואם אני בוכה זה במשחק, בבלוג, או מאובר שעות צפייה בטלוויזה (זה עושה שורף בעיניים)
אני מפחדת שאיבדתי את ריגשותי לחלוטין איפה אותה בכיינית אני צריכה להגיד לה שתמשיך לבכות גם אם אומרים לה שלא כי בעתיד היא לא תוכל עוד לבכות .
אני לא אדם חזק כי אני לא בוכה אני אדם חלש חלשלוש אין לי רגשות אני מתמודדת עם הכול בעיגול פינות אם משהוא יעצבן אותי אני יחכה שהוא יתחיל ואז אני יצרח אליו, פעם פשוט הייתי אומרת לו אתה בלתי נסבל אז נכון אולי הייתי יותר מידי אמיתית אבל זה היה מרגיש טוב יותר מעכשיו מלאת מסכות לא מרגישה את דפיקות לבי וקולי הפנימי נעלם לו בערפל שמשאירה הדרמטיות של המסכה.
נמאס לי שלא שמים עלי שלא לוקחים אותי ברצינות שחושבים שאני מטומטמת ולא איכפת לי שאומרים שאני מעצבנת כאילו שאני לא שומעת שלא מזמינים אותי עם תירוץ עלוב של "אנחנו לא רוצים אותה" (מדובר בתלתלים) אם הייתם רוצים אותי הייתם מזמינים אותי בלעדיה הייתי באה! אבל אתם בכלל לא רוצים אותי אני סתם קולב שמתלבש בבוקר הולך לבית הספר וכלום, אני רקנית חסרת רגישות ולא רצויה.
אני תמיד חלמתי להיות פסיכולוגית אבל אין פסיכולוג שהוא לא רגיש לכן האלץ לוותר על החולם שלי.
לגבי התמונה של תלתלים זה לא מגיעה לה אני חפרתי לעצמי את הבור הזה ואם אני יפול לתוכו זה בעיה שלי היא לא אחרית לזה.
באסה.
אני יודעת שאני לא יפה אבל זה מהשיר "מרלין מונרו" של שייגעצ אז החלטתי לעגל פינו כרגיל.שיט.
להיתאות מקווה שלא לתמיד
זיו
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
גברת דווקא