אני בכיתי מודה ובלי סיבה ממשתי אני לא יכולתי יותר נמאס לי! אין לי מה להפסיד תלתלים שונאת אותי ומתה להיפטר ממני אבל איזה באסה לה היא "צריכה" אותי הבנים כבר ממזמן הספיקו להכיר את האופי שלי ולשנוא אותי ואלה שלו חושבים שאני עלוקה רואים שאני תלותית ההורים שלי כועסים על מה שהפכתי להיות ואני
שונאת את עצמי על שפתחתי בלוג שבגללו אני לא צריכה לשתף אף אחד= שלא מכירים אותי את יהל (זה השם שלי ונמאס לי לקרוא לעצמי זיו)
אני יודעת שאפילו את הזהות שלי אני לא יכולה להפסיד! אני אף אחד לא מפסיקה לבכות על מה שאני לא! אני רוצה להיות מי שאתם רציתם שאהיה אבל מאוחר מידי הכרתם את הצד המעצבן שלי עכשיו כשאדום ושורף לי בעיניים אתם יודעים שאני ישאר לבד מאחורה אבל לא מספרים לי שלא אתאכזב...
לא קרה לי מעלום שהרגשתי כול כך מרוקנת מהרגשות שהציפו אותי בעבר הם לקחו לי הכול נשאר רק עצב קר ומנוכר שמחלחל לתוכי ומשאיר חותם זהו רשמית אני בדיכאון!
אני מדוכאת כי עוד יומיים חוזרים ללמוד אני יפגוש את כולם שלא ראיתי מלא זמן ולא היה לי מילים מה אני יגיד להם? הייתי שבוע בצפון? אבל היו עוד שבוע וחצי שנעלמתי וכולם יודעים שאני לא באמת מי שהשלתי את כולם שאני אף אחד לא אוהב אותי אני עוד אחת ממיני רבים בעולם הזה שבסופו של יום נשארת לבד ובוכה לה על מה שלעולם לא יהיה!
אני מקווה שיקרה משהוא טוב בקרוב לא בא לי להיות לבד כול חיי במין חושך שכזה.
שלכם יהל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
גברת דווקא