הוא הציע לי חברות.אנחנו ידידים טובים ולא רציתי לפגוע בו.
הוא לקח אותי הצידה במדורה וירד גשם.
הוא הציעה לי את הסווצר שלו כי היה לי קר.
הוא ליווה אותי עד הבית והיה אלי כול כך נחמד.
אני לא רוצה להעציב אותו, הוא חשוב לי.
לא הייתי מוכנה לזה.
התבלבלתי כי אני לא רציתי אותו כחבר.
אני גם לא בטוחה שאני רוצה חבר.
אני לא רוצה חבר רק כדי שלא יגידו שאני תמיד אומרת לא.
אני לא רוצה להיפרד אחרי כמה ימים.
אני לא רוצה שהוא ישנא אותי.
אבל בנתיים כשאני לא עונה זה לא עוזר הוא מתייבש ומקלל את היום שבו נולדתי.
מה לעשות? ולמה זה תמיד לפגוע באנשים שקרובים אלי?
לא סיפרתי עדיין לאף אחד כדי לא לפגוע בכבודו אבל בעצם לא רציתי לשמוע דעות של אחרים לגבי המצב שלי.
אני רוצה להחליט לבד אבל אני כו מבובלת שאני רוצה רק לשבת מול המסך ולהקליד לכם.
אני רוצה את דעתכם אבל לא את דעתן של בנות שאני מכירה.
אליו: הוא מצחיק, נחמד, יש לו טעם טוב במוזיקה, הוא ידידותי ונחמד ואני לא יודעת מה לעשות! הוא חשוב לי.
ואני לא רוצה להיות "זונה" ולזרוק אותו. אני לא רוצה לפגוע בו. ואני לא רוצה שהוא יעלם לי.
אני רוצה לדבר עם משהיא שאני בוטחת בה [מה שבטוח לא תלתלים] .
אני בטח ידבר עם שייגעצית [ילדה מתוקה] אבל אני לא רוצה שאף אחד ידע.
שלכם מבולבלת ביותר
יהל שלא הכלה לסנטר כי היא עומדת להירדם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
גברת דווקא