השעה 2 וחצי בבוקר ביום רגיל הייתי עכשיו על הפייסבוק מתכתבת עם אנשים ורואה תוכניות טלוויזיה באינטרנט.. אבל היום לא יום רגיל.הבטן מתהפכת לי בכול פעם שאני חושבת על היום הזה זה לא עוד יום רגיל מחר כשאתעורר הכול יראה מזערי בעיני אני יודעת שזה נשמע מפגר להתרגש כול כך אבל כבר יותר מידי זמן לא הייתי בקרבת משפחתי בלי אינטרס לריב איתם או להציק להם זה נטו מניע טהור להיות איתם ולהיתחב אליהם כי פעם ממש אהבתי להיות בחברתם משפחה זה יכול להיות דבר נחמד :) נראה לי שדה התעופה הוא 15 שעה משוהם ועד שאני טסה זה שעתיים בטיסה אני מבלה 3 שעות עד ליונה שם עוד שעה ואז נראה לי 7 שעות או פחות אני לא יודעת מה לכתוב בדרך כלל קל לי לתאר את מה שעובר עליי התיאורים שמתארים את תחושותיי כלפי עצמי אבל היום זה פחות קל היום אני מאושרת זה מוזר כי הרבה זמן לא הייתי מאושרת כול כך...
היום אירגנו מסיבת פרידה ממני והכול היה מושלם חוצ מהעובדה שתלתלים לא באה כי יקר לה 35 שקלים לשעתיים איתי.. היא איכזבה אותי מאוד ואני שנאתי אותה אבל זה בסדר כי שכחתי מזה דיי מהר ולא הייה איכפת לי כשאני מוקפת בבנות חמודות שאוהבות אותי .... אההה והיא הפכה את זה למפגש חברתי והציע לכול הבנות ללכת במקום זה לפעילות חינמית ואני שאלתי אותה "את לא יכולה להיות יותר מעצבנת?" מגיע לה מי היא שתשנה תוכניות כאילו שאכפת לה להיפרד ממני ... אבל חוצ מהפרט השולי הזה הכול מושלם ומדהים ואני מרגישה כמו עוד ילדה ורודה וקטנה שכותבת בבלוג על החיים המושי מושלמים שלה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
גברת דווקא