אז קודם כול קנאה זה אנושי !!!! ומותר לי לקנאות בהכול הבעיה היא שבזמן האחרון אני מקנאה בכולם יותר מידי אני מקנא בבנים כי הם יכולים להיות כאלה בנים !. בכאלה שחיים שחו"ל כי אין להם את הקשיים שלנו בכאלה שלא לוקחים אחריות כי הם רגועים באנשים מכוערים כי הם לא חייבים להשלים אם עצמם ומבינים אותם באנשים מפגרים כי לא מצפים מהם לחשוב ומחכמים כי הכול קל להם יותר אני כבר לא רואה את החסרונות בדברים שאני לא רק בדברים שאני כן ... אני מקנאה בחברה שלי מהצפון כי אצלהם מתנשקים כבר כשרוצים וכי הם מעשנים וזה "מאגניב" למרות שאפילו אני לא מאמינה לזה אני מקנא בזה שהם שותים כי זה מרגיש בוגר לעשות מה שבראש שלך אני מקנא בטובטוב כי היא אהובה על כולם ואפילו לא רואה את זה כי היא לא מרגישה לא שייכת כי היא יכולה לחדש קשרים ברגע וכי היא אמיצה ולמרות שהיא לא רואה את זה אני מכבידה אליה כי כולם כול כך אוהבים אותה היא מתלהבת והיא מלאת שמחה ולא כמוני שאם כמה שזה נשמע כאילו חייב להיות לזה המשך אני מקנא בה כי היא לא כמוני ... וכן זה כול העניין שבגללו אני כותבת אני מקנאה בה בצורה מפחידה אני רוצה להיות קצת יותר כמוה עם חיים יפים וסובבת אנשים שאוהבים אותה לא מפחדת שהכול יעלם או שהחיים יפנו לה גב כי היא יודעת למשוך את כול הפרצופים אליה ולגרום להכול להתנהל לפי מה שהיא רוצה ...
אני חוזרת על עצמי קנאה זה דבר אנושי אבל זה כבר לא אני לא רואה שום דבר רע בחיים שלה רק שהכול מקסים ונוצץ והכול כמו שהיא מכתיבה ורוצה ולמרות שהחיים שלה לא מושלמים אני מקנא כי מה שיש לאחרים זה תמיד כול מה שאני רוצה איך בכלל הגעתי למצב שלי אין מה שאני רוצה ולכול הסובבים יש בלי שהם בכלל יודעים או שמים לב יש בידם הכול ואני מתכוונת ה-כול!
כי כשאלוהים שואל אותי מה בשבילך אני תמיד יענה מה שיש לה עם מעט ממשהיא קיבלה וקצת משלו .... זה עצוב שאני רוצה דברים כי לאחרים יש ...אף אחד מהדברים האלה לא היו מעניינים אותי אם לא היה אותם לסובבי זה מעצבן אותי שאין לי רצונות משלי הכול מתנהל לפי האחרים בחיי העלובים הכול סובב סביב אחרים וזה בכלל לא משנה מה אני רוצה..... הרצונות שלי תקפים רק כלפי העתיד הרחוק ולא כלפי ..... עצוב לחשוב שיש אנשים אם רצונות שם בחוץ ושאני חסרת כול כמו בובת חוטים מונעת ע"י מפעילים