אמא אומרת שככה אנשים .....

אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעההההההההההההההההההההה זהו זה מה שאני מרגישה בימים האחרונים אאאאאאאאאאאאעעעעעעעעעהההה!!!!! זה אפילו לא רגש אבל אני מרגישה את זה וזה כואב לי אני שמנה כול כך שמנה שאף ג'ינס לא התאים לי בקניון והחלטתי להוריד במשקל . זה לא הופכת להיות אנורקסייה רק כמה נסיונות של דיואטות והרבה ספורט אבל אני עדיין כול כך לא מבינה . כאילו יש אנשים שחושבים אשכרה ששמנו זה סקסי ויש שחובים ההפך ואני כאילו באמצע אז הפכתי לברירת מחדל [הצילו אני כותבת כמו פאקצה] בכול מקרה אני תמיד הייתי מלאה יעינו לא הילדה שיורדים עלייה ועל השומנים שלה אלה הילדה שלא נוח לה לאכול פיצה ליד כולם ולא נוח לה להיראות בבגד ים . זה לא כיף כי לא הייתי שמנה שמנה רק מעט מלאה וזה גרם לי להרגיש תסכול כול כך עמוק שכמעט ולא יכולתי לסבול בנות רזות בכול צורה שהיא לא שינה לי אם הן עקומות מכוערות או לא משנה מה  הן רזות ואני לא!!! זה אחת הסיבות שכול כך שנאתי את תלתלים היא פשוט הייתה יותר כוסית ממני ועד עכשיו אם אני ליד משהיא יותר רזה או כוסית ממני אני פשוט רוצה לדחוף אותה לשיח קוצני או להפיל  אותה לשלולית בטעות [רזות זו הזהרה להתרחק ממני עם שלוליות או שיחים!!!] בכול מקרה אמא שלי היא זאת שתמיד עודדה את כול הדיאטות האלו זה לא שהיא מעודדת אנורקסיה או משהוא בסגנון היא פשוט אוהבת אותי והיא רוצה שאני יאהב את עצמי אז היא מעודדת לספורט מכול סוג ולאכילה נכון ומרזה אפילו יותר טוב היא מרשה לי סוכרזית לא כמו כול אמא אחרת והיא עוזרת לי בהכול פשוט אני לא בטחוה לאן אני רוצה להגיע.... אנורקסיה בטוח לא כי בעיני זה לא יפה אבל אני רוצה להיות כוסית ולא אחת שאומרים לה את זה כשהיא באה עם מכנסון סקסי או מחשוף לא מצונזר [שבזה אמא שלי פחות תומכת] אלה אחת שהיא באמת כוסית ובנים אשכרה מתים להתחיל איתה ובנות מקנאות בה ושמנות כמוני רוצות לדחוף אותה לשלולית או להכות אותה כי היא כוסית.

אני סתם עוד אחת שמנה מאוד!!! אבל אני יודעת שאני יכולה להרזות זה פשוט הצורך במתוק הורג אותי!!!! זה למה אני כתבתי כי אני רוצה שוקולד כול כך אבל אין מצב שאני יאכל אפילו אחד כי זה תמיד מתלווה בלחם עם ממרח או בכוס חלב או אפילו סתם בעוד שלושה.....

לסיום לכול הרזות אמן תיפלו לגור שנתיים במאפיית גורמה משמינה ברמות !!!!!! [זה הכול מקנאה]

לקום בבוקר לצחצח שיניים להתלבש לשתות להכין תיק ללכת לבית ספר לעשות כאילו מקשיבה להגיע להפסקה לרצות להיתאבד לא להרגיש שייכות לכלום אני לא חשובה ולא שייכת ולא במרכז אני לבד בעולם הזה לגמרי לבד כי אני פשוט שונאת להיות שייכת או שאולי מפחדת??? אני אפילו לא יודעת אבל אני מרגישה ריק שלא מתמלא אף פעם בשום מצב אני מרגישה יותר טוב כשיש מוזיקה או סרטים או אפילו סתם משהוא שמעסיק לי את הראש באותו הרגע אבל אני ריקה ורע לי מאוד אני רוצה לצעוק ולשתוק באותו הזמן להגיד לכולם בדיוק מה שאני חושבת להיות אני בלי להתחשבן על מה שיקרה אחר כך אבל קשה לי אני נחנקת לאט לאט פחות ופחות אוויר מגיע עלי ואני לבד לגמרי לבד ובכול זאת כבול בשרשראות שאני מייצרת לעצמי זה יכול להיות??? אני יכולה להיות שמחה מאוד ואז פתאום עצובה אפילו יותר אני יכולה לשנן משהוא לזיכרון ואז רק לרצות לשכוח אני יכולה לחפש הגנה בלי להתקרב לאף אחד??? מה קורה לי??? אני רוצה רחוק אני רוצה להיות קרובה אני אוהבת אני שונאת מה עובר עליי למה אני מרגישה כול כך רע שם בחוץ וכול כך רע פה בפנים ולמה אני כול כך רוצה ללכת ללכת לרוץ לכול מקום רק לא לכאן אני רוצה להוציא את הרגשות האלה מתוכי זה כואב לי וממשיך להכאיב כאילו מתגרה ביי.... הצילו!!!!! אני פה !!!!! תעזרו לי לצאת מזה אני לא רוצה יותר לא רוצה לכאוב לא רוצה לזכור לא רוצה לשנוא אני רוצה את הפשטות שבחיים אבל הכול סביבי אפור שחור ואני מפוחדת .

ולמחרת הכול חוזרת על עצמו רק יותר , יותר כואב יותר מפחיד יותר אבוד מביום האתמול . מה מחזיק אותי ולמה אני כול כך אטומה להכול אני רוצה לקחת שליטה על החיים שלי אבל לא יודעת איך???? 

דיי!!! נמאס לי מה עשיתי שזה מגיע לי??? ולמה לאף אחד לא איכפת???