אם לא הבנתם יש לי יום הולדת היום בערך כבר מ 12 בלילה..... הייתי אצל חברה סרט עם פיצה וכמה בנות ושרו לי נהננו צחקנו אכלנו ושתינו [קולה!!!] אבל בסופו של דבר כמו מעיין סגירת מעגל חזרתי הביתה לקחתי שוקולד מהמקרר היתחברתי לפייסבוק וכתבתי פה אני אפילו לא יודעת למה אני סוגרת את יום ההולדת שלי ככה אבל יש לי את ההרגשה הזו כאילו בכול שנה אני סוגרת מעגל מסוים של עצב ביום הזה התוך ליבי רצות רגשות של אבל שנאה אפילו קנאה איך זה שאני לא יכולה להיות מאושרת ביום הזה ולאף אחד לא איכפת ממני ... אני מרגישה כמו אוויר רק שאותי לא צריכים... אני סתם דבר כו חסר משמעות ועומק אני עומדת מול ראי ורוצה לברוח לחפש מקום שקט בלי לנסות לחשוב מה חושבים עליי או למה אני תמיד עצובה רק מקום שמוחק דאגות שמשיב אותי למקומי מקום בו אני רצויה ורוצה להישאר מקום בו אני יכולה לחייך ולשים פס על כולם כי זה יום מיוחד לא??? פעם בשנה אני זוכה לו ובכול פעם זה מרגיש כמו הפסד.אם תשאלו את הסובבים אותי אני מאושרת כי אני לא מכניסה איש לליבי למחשובותי כול מי שנכנס לשם פגע בי ונמאס להיפגע אני לא סומכת על אף אחד לדעת כמה אני שונאת את הכול אותי את החיים העלובים שלי אני רוצה לעוף רחוק למצוא את אותה יהל שנעלמה מזמן האחת שהיה איכפת לה מכולם שהרגישה חופשיה עם מי שהיא ולא אכפת לי איפה אני ימצאה אותה כי לתלות מודעות על אדם קיים זה נוגד כול הגיון אבל זה אמת טהורה כולנו הלכנו לאיבוד בתוך עצמנו ואני לא רוצה לעבור עוד שנה בלי אותה אחת שנקראתי על שמה בלעדי... אני אולי נשמעת מוזר אבל את תחושת הריקנו הזו אי אפשר להסביר במילים או בדמעות או בצורה כול שהיא אני מייבשת את הדמעות ומקווה שאולי שנה הבאה היא תהיה בתוכי ואיתי ולא אצטרך עוד לחפש...
בכול זאת יום הולדת אז....
לשנה הבאה אני הייתי רוצה לנסות למלא את הריקנות שלי ולהרגיש סופ סוף אני ...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
גברת דווקא