איך פגשתי את אבא

ילדים, אחרי ההרפתקאות עם כמעט-אמא-שלכם ועם הדייט-הבחורי-הראשון, אביכם הרגיש שהוא קרוב יותר מאי פעם לפתרון החידה שהיא הוא עצמו. נראה היה שהרוחות נושבות בכיוונים עליזים, אבל אביכם לא התכוון לסמוך על תחושות בטן. כמדען מדופלם נדרשו ניסויים בשטח.

כמו שכבר סיפרתי לכם, ניסיתי את מזלי באתר ההיכרויות האינטרנטי המהולל, ואפילו הכרתי דרכו כמה בחורים חביבים, שאחד מהם אפילו הבשיל לכדי דייט. אבל הצעד הבא הגיע מכיוון לא צפוי.

יום בהיר אחד, אחרי כמעט שנה של שתיקה, התחבר לו לפתע פתאום רון. פתאום ראיתי אותו ככה אונליין, וזה העלה מהאוב את כל הרומן הקיצי והוירטואלי שעבר עלינו שנה וחצי קודם לכן, שלאחריו הוא נעלם כאילו בלעה אותו האדמה. לאחר מחשבות ביני לבין עצמי החלטתי לשלוח לו הודעה, ומשם התפתחה לה שיחה לא קלה, שניסתה לגשר קצת על פער שנפתח בשנה וחצי. אני כהרגלי הייתי מאוד כעוס ופגוע מכל העניין, אבל ככל שחלפו להם הימים התחלתי להתרכך ולהכיר בכך שהבחור באמת מיוחד.

לאחר מספר ימים של שיחות, רון הודיע לי שהוא עדיין מאוהב בי. היה לי קצת קשה לקבל את זה או להבין את זה, אבל הוא היה עיקש. הוא גם ביקש את הטלפון שלי, ואחרי הפצרות מרובות גם קיבל אותו. התחלנו להחליף הודעות והפרפרים בבטן התחילו להתגבש שוב...

כעבור מספר ימים רון הציע לי לבוא לישון אצלו. הוא אמר שהוא כבר לא יכול לחכות, הוא גם לא חסך בתיאורים של מה בדיוק הוא יעשה לי, ואיכשהו משום מה אז זה רק הדליק אותי יותר. אז אחרי המון המון בקשות והפצרות, ולאחר שיחה טלפונית זריזה מאוד (שכן חייבים לוודא שהוא נשמע שפוי ולא איזה אנס מטורף), הסכים אביכם לפגישה ראשונה עם רון.

זה היה בבוקר יום שישי שמשי למדי, קבענו בבית קפה על החוף בעיר מגוריו של רון. עם הרבה התרגשות מהולה בעצבנות נסעתי לאסוף אותו מביתו. לא היו הפתעות במראה - אבל הוא היה הרבה יותר גבוה ממה שדמיינתי. הוא נכנס לאוטו, לחצנו ידיים, והוא כיוון אותי אל החוף. בדרך קישקשנו קצת, ולאט לאט המתח התפוגג לו. הגענו לחניון על הים, הוא היה יחסית הומה אדם בשעת בראנץ' זו - החנתי את הרכב ועמדנו לצאת.

איכשהו הדבר הבא שאני זוכר הוא שאני ורון מתנשקים בלהט באוטו שלי. אבל ממש ממש בלהט... נדמה היה לי שכל מה שאגרתי בתוכי במשך 21 שנים יצא לו לחופשי, ועל רון המסכן, ששיתף פעולה בהנאה מרובה. איכשהו הנשיקה איתו, שלמעשה היתה הנשיקה הראשונה שלי עם גבר, הרגישה כל כך טבעית וכיפית. מה שכזכור אי אפשר היה לומר על הנשיקה הראשונה עם כמעט-אמא-שלכם. הנשיקות על השפתיים ירדו מהר מאוד אל הצוואר, והפכו גם לנשיכות קטנטנות. היכולת לנשק בחור, לגעת בחזה שלו, ללטף אותו - היממה אותי לחלוטין. שכחתי לגמרי שאנחנו באמצע חניון בצהרי יום שישי! המשכנו בפעילות הנמרצת, שמשום מה ממש לא שיעממה, עד שהייתי כבר מוכרח לחזור הביתה. כן, ילדים, שמעתם טוב, בדייט הראשון אפילו לא יצאנו מהאוטו לכיוון בית הקפה. האם זו תחילתה של אהבה?

החזרתי את רון לביתו ונסעתי בחזרה הביתה. בדרך הייתי על "נהג אוטומטי", וגוללתי בראשי מההתחלה את כל אירועי הבוקר הזה - האם השתגעתי לגמרי? לעשות כאלה דברים, עם בחור זר, בחניון, לאור היום ועוד באוטו של סבא? הרגשתי את האדרנלין גואה. האם יכול להיות שסוף סוף מצאתי את הבחור המושלם? זה שאוכל לחיות איתו לתמיד? להביא אותו להורים? כולי הייתי מלא מחשבות והתרגשות שלא נרגעו עד שהגעתי הביתה. כמובן שבבית הייתי חייב לעטות הבעת "עסקים כרגיל" סטנדרטית, כדי שסבא וסבתא שלכם לא יחשדו - אבל עמוק בפנים הייתי כמו מיכל חומץ שבזקו לתוכו סודה לשתיה.

ורכבת ההרים התחילה לדהור... קיוויתי שהיא לא תרד מהפסים. מי ידע שהתחנה השניה תהיה כבר באותו הערב...