הלוואי והייתה לי יומולדת

החורים ברצפה קיימים בשביל לסמן משהו,

שהדוכן הזה יציב.

בכניסה תלית שלט בלי נורות.

האגדה מספרת שבבית אחד שכנו שני נסיכים, אחד מהיר והאחר איטי. המהיר היה קם בבוקר ומעיר את האיטי, והאיטי, שסרב להתעורר, היה חוזר לישון. הם היו משאירים מכתבים שלא נקראו מעולם מתחת לכריות, וישנו באי נחת. הייתה להם קופה ליד הדלת, בכל פעם שלאחד מהם היה חם הם היו שמים בה משהו קר, מתוך מחשבה שאיזון בפתח הבית משליך על מה שבתוכו. הם היו מביטים ושוכחים, נבהלים, אלומי דום ותחכום.