התחדשתי (והחלק הכי טוב, הוא בחינם)

מחר אני אלך להחליף פאנל, האדום הזה מעוור אותי

(כוססססססעמק הרגע נתפס לי שריר בכף הרגל וזה הדבר הכי כואב בחיים)

אני אתחיל מההתחלה

אז ככה

אני ואמא יצאנו מהמלון מוקדם "ליתר ביטחון", כדי לא לאחר

לקחנו מונית ואמרנו לו "Mount Elizabeth medical center"

הוא עונה "אתן בטוחות?"

"כן כן, יש לנו תור לרופא" אמא שלי ענתה והראתה לו את הטופס בו כתובה הכתובת והשעה

הוא מתחיל לסוע... כעבור שלוש דקות, אחרי שהגענו לרחוב המקביל לרחוב בו המלון נמצא, ועשינו סיבוב קליל בגלל בעיות תנועה, הוא אומר "הגענו, 3 דולר 60 סנט"

"אה???" אנחנו עונות בפה אחד

"זה פה ממול. לא הבנתי למה רציתן מונית"

"נו טוב" משלמות ויוצאות

"נלך לאכול בינתים?"

שוב עשיתי את הטעות של לשתות שוקו לפני רופא, כמובן

מגיעים למרפאה, רושמים פרטים בלה בלה בלה

"נטע?" האישה בקבלה שואלת אותי

"כן, לבוא?" שאלתי

היא מובילה אותי במסדרון חשוך לחדר קטן, פותחת את הדלת ואומרת "Dr. Goh, your patient is here"

הוא מחייך חיוך טיפה מלחיץ, אומר שלום ולוחץ לי את היד

"תני לי לנחש..."

"לנחש מה?" שאלתי אותו, טיפה מופתעת

"את מספרד נכון?"

"לא שידוע לי... אתה סינגפורי נכון?"

"נכון. אז את איטלקיה! נכון?"

"לא, אבל קרוב יותר"

"יווניה?!"

"קרוב..."

"טורקיה?!???"

"קרוב נו.. אתה כמעט שם"

"שניה... את... יהודיה נכון?"

"יפה"

"ישראל??"

"נכון" אני מחייכת ותוהה למה הם כל פעם שואלים אותו דבר, הסינגפורים האלה. מה זה משנה מאיפה אני?

"אני הייתי פעם בישראל, מאיזה איזור את?"

"המרכז"

"אוו תל אביב!! בית לחם! ירושלים!!"

"כן, באיזור שם.."

בלה בלה בלה המשך שיחה על ישראל ושהוא נורא אוהב יהודים בלה בלה בלה

"אז נטע, למה באת אליי?"

"יש לי ממש אלרגיות מעצבנות כל הזמן ועכשיו גם התחילה לי דלקת באוזן ויש לי כאב גרון די רציני, ואתה רופא אף אוזן גרון אז... באתי אלייך"

"אהההה, אני מבין. אני אבדוק לך את האף טוב?"

"טוב"

פתאום מאמצע שום מקום, הוא מוציא איזה צינור ארוך עם משהו מנצנץ. כנראה שהוא קלט את המבט המבוהל שלי כי הוא אמר "אני אבדוק לך את האף עם מצלמת אף"

"נו טוב, כמו בהאוס. זה נחמד. אני אוכל לראות את זה לפחות?"

"ברור, אפילו תקבלי תמונות הביתה!"

הוא שם כפפות מגניבות של רופאים, המסכה הזאת לפה, מין פנס מוזר על הראש, אמר לי "תישעני אחורה ופשוט... תירגעי"

כן, סבבה. ברור שאני יכולה להירגע כשמישהו עומד לדחוף לי טרקטור לאף.

אבל עצמתי עיניים ונשענתי אחורה, כמו ילדה טובה. כמה נורא זה כבר יכול להיות?

"אהההההה!!!!!!!!" צעקתי

הוא זז הצידה "זה לא כואב! תירגעי!"

"מאיפה לך? זה לא בתוך האף שלך!!"

הוא ממשיך

אם כבר פתחתי את העיניים, נסתכל על המסך הזה, רואים שם את האף שלי

איכססססס

טוב נעצום שוב עיניים

"טוב שמעי, צדקת. יש לך דלקת... אני אשאב לך את זה"

"איכססססס, למה? תן לי אנטיביוטיקה וזהו, אני אהיה בסדר"

"אני אתן לך גם אנטיביוטיקה! אל תדאגי, הכל יסתדר" שוב עם החיוך הזה, אולי תירה בי וזהו?

אני אחסוך מכם את מה שקרה אחרי זה, ואגיד שהוא עשה אותו דבר גם באוזן שלי

לפני היציאה קיבלתי

א. אנטיביוטיקה לדלקת

ב. כדורים נגד אלרגיה לבוקר

ג. כדורים אחרים נגד אלרגיה לערב

ד. תפריט מאכלים חדש. נגיד את זה ככה, יותר קל לתאר מה מותר לי לאכול מאשר מה אסור. (מותר לי לאכול ירקות)

ה. אבקת מי מלח וסודה לשתיה שאני אמורה לערבב בכוס מים 4 פעמים ביום, לקחת מזרק (שהביאו לי) ולמלא את האף שלי בחרא הזה, ואחר כך לגרגר את זה (לא אותם מים), כוס אחת מספיקה לשלוש פעמים, אז בעצם אני עושה את זה 12 פעמים ביום.

ו. תמונות של האוזן והאף שלי מבפנים

מישהו אמר החיים שלי בזבל?

והאמת... מי יודע, אולי אני גם אבריא... ביום מן הימים

שיהיה לכולם יום נעים ונטול מחלות/דלקות/אלרגיות וכו'...