לשנוא את עצמך זה לכפות על עצמך לטשטש את הראיה וההרגשה כדי לא לדעת.
כבר שכחתי איך כותבים. שמישהו יעורר אותי ויחזיר אותי להתאמן על זה.
חזרתי להתאמן, וכמו תמיד ההפרעה מתעוררת כמו דוב גריזלי ענק אחרי החורף... כל כך קל להתאמן ולא לאכול.
התחושה הזאת של הרעב משתלטת על העצמות אחרי שהבטן שטוחה...
התמכרות.
בנוסף המינון של הפריזמה שלי עלה ל40 מ"ג ביום, חזרתי להיות רווקה וכמו תמיד אני עושה שטויות.
מה חדש?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
feeble.