אני היחידה שלא משתנה? אני היחידה שלא קורה לה דברים?

אני מרגישה תקוע ושכולם מיתקדמים ורק אני נשארת שם מאחור בחלומות שלי מקווה שמתישהוא אחד מהם יתגשם...

אני מוצאת את עצמי חושבת על זה הרבה... אני לא מרגישה שום התקדמות  או  שיפור בשום דבר. הכול פשוט איטי וחסר תועלת. 

בנימה קצת יותר אופטימית... פאקינג לאנה דל ריי!!! ומצעד גאווה!! אני לא יכולה לחכות שיגיע כבר חודש יוני!

המורה הגיי שלי. דיברתי עליו כלכך הרבה. כול בן אדם שמכיר אותי שמע עליו והבין בטח על הקראש שהיה לי למורה הגיי שלי לאומנות.

היום היה היום האחרון למגמה שלי,זהו פרידה,הגעתי לסוף המגמה.

אחרי 3 שנים ללכת למגמה הפך להרגל המוזיאון הפך לבית השני שלי. במוזיאון למדתי לעמוד על שלי כשמורה אומר לי משהו. למדתי לעבוד ולהנות מן העבודה ולנסות ולהגיעה הכי רחוק שאני יכולה. נתנו בי תקווה שאולי אחרי הכול אני לא טיפשה אני מסוגלת להצליח ולא לקחת את הציון שמורים מביאים לי כדבר סופי שלא יכול להשתפר.

הם דחפו אותי על ידי ביקורת והגעתי למצב שבו עבדתי קשה ואפילו הייתי שמחה מההשג.

אז, בכול ה 3 שנים האלה ממש הערכתי את המורה הגיי שלי.. ובכיתה י' בתחילת המגמה יצא שהוא ראה אותי במצעד הגאווה. הייתי בטוחה שהוא יודע עלי! אבל היום אחרי השיעור פרידה הלכתי לחדר שלו ואמרתי לו תודה על כך שהוא לימד אותי אז יצא שהוא חיבק אותי ואז משום מקום שאלתי אותו משהו שרציתי לדעת כבר 3 שנים "איך יצאתה מול ההורים שלך?" הוא הציע שנשב ונדבר בנינו... הייתי צריכה להזכיר לו שהוא ראה אותי במצעד הגאווה ושכול הזמן הזה הייתי בטוחה שהוא יודע עליי... כנראה שלא!

בכול זאת,כנראה שישבנו אצלו בחדר כמה שעות וסתם דיברנו על איך שהוא יצא,איך שאני מרגישה מוזר עם זה שאני צריכה להגיד לאמא שלי שאני אוהבת בחורות ודיברתי איתו על הספק הזה שיש לי שאולי אני עוד יאהב גבר גם בקטע מיני שאני לא רוצה לצאת בתור לסבית בגלל שאני מרגישה שזה כאילו סוגר איזה מן אופציה אחרת לחיים... כי מי יודע אולי מתי שהוא אני ימצא גבר שאני ירצה אותו כמו שאני רוצה בנות.

היה לי מוזר לפתוח ככה את המחשבות שלי ועוד למורה... זה משהו שבחיים לא הייתי עושה. אבל אני כן מרגישה שהוא נורא עזר לי להבין ולסדר את המחשבות שהיו לי בראש.

לאחר מכן,התחלנו גם לדבר על כול מיני דברים שהוא עבר ושכולנו מתחילים בתור בי כי זה קל יותר ואז עוברים ל"אני בי אבל אני נוטה יותר לכיוון של... " (המצב שלי כרגע) ואז השלב האחרון של היציאה מהארון אני לסבית,הומו.

הוא ניסה להראות לי דוגמא של מה שכדי לי להגיד לאמא שלי והוא ממש הסביר לי על הכול... הוא אמר את זה ככה:

היי אמא יש לי משהו שמח\טוב לספר לך אני לסבית!

הייתי במערכת יחסים עם בחורה אך לצערי זה לא עבד..

אבל,אני יודעת שאני עוד ימשיך לצאת עם בחורות.

ואני שמחה עם זה! זה מה שאני רוצה..

היה לי נורא מוזר לשמוע את המחשבות שלי פתאום בקול רם ועוד שמישהו אחר אומר את זה... זה הרגיש לי לא בנוח פתאום.

מצד אחד אני נורא שמחה שהוא סוףסוף ענה לי על שאלה שהייתה לי הרבה זמן בראש אבל מצד שני אני מרגישה כאילו יצאתי שאני מתביישת במי שאני וזה ממש לא נכון! זה פשוט תלוי בחברה.. ואני פשוט חושבת יותר מידי על הכול. אני מקווה שהוא הבין~

אחר כך סיכמנו שאחרי שאני יצא אני יעבור לגור בתל אביב כמוהו ושלא נלך לגיי בר כי אחרי כמה זמן כול הליידי גאגא הזה גורם לך לרצות להתאבד :)

אז כן... אני מרגישה קצת רע עם זה שאני ביזבזתי את הזמן שלו לגבי זה בגלל שאני לא חושבת שאני באמת יעשה עם זה משהו בזמן הקרוב. אני עדיין לא רוצה לצאת בפני אמא שלי בגלל שאני עדיין מאלה בספקות. אבל בגלל השיחה הזאת נורא באלי לספר לה כדי שאני אוכל לשלוח לו מייל בקרוב ולהודיע לו ש "זה עבד! יצאתי והכול היה טוב!" 

גם עברנו חוויות דומות... שנינו התנשקנו מול חרידים עם הבן\בת הזוג מאותו המין בישביל לעצבן אותם~

אני חושבת שאחרי השיחה הזאת סתם התאהבתי בו שוב :P