אז החלטתי לכתוב סיפור בעולם עתידי ולמקרה שמישו בטעות קרא אותו והצליך לשרוד אני יותר מאשמח לביקורת, תיקונים והסברים (כל עוד יש להם בסיס)

אז בלי עוד חפירות:

הקדמה:
"יום אחר יום הכל אותו הדבר, אנשים הולכים לעבודה ועובדים על פס ייצור ללא כל 
מחשבה עצמאית, חיים ומתים ללא כל השפעה על החברה וכמעט ללא סיכוי לחיים טובים.
אלו שכן זוכים להחליט ולחיות חיי שפע הם החלאות של המין האנושי, העולם הזה רקוב".

פרק 1:
שנת 2033, איראן, חדר השינה של הנשיא.

הנשיא החדש של איראן נשאר לבד בחדרו פושט מעליו את בגדיו ומתכונן לשינה,
כשלפתע הוא מבחין בדמות בתוך חדרו האפלולי, בתנועה מיידית הוא מדליק את
האור ונדהם לגלות את גופתו של הנשיא הקודם יושבת בכיסאו. עיניו מתרחבות 
בפחד והוא מנסה לקרוא לשומרים בצעקה אך לפני שהוא מספיק לעשות זאת הוא
שומע קול מאחוריו "לא הייתי עושה זאת במקומך עלי" אמר הקול בפרסית כמעט 
מושלמת אך מבטא ישראלי התגנב לקולו, הוא סובב את ראשו באטיות וראה מולו 
אקדח עם משתיק קול אשר כוון אליו. "למה לעזאזל ישראל מתערבת לי בעניינים 
של המדינה?" שאל את הדמות שמולו. הדמות הייתה בגובה של כמטר שמונים וחמש, 
חבשה מסכה סגורה לראשה כך שלא היה סיכוי לזהות את מבנה הראש או את תווי הפנים. 
מבנה גופו היה רחב, ונראה שיש לו גיבנת "היית צריך לדעת שהמורדים לא היו יכולים

לטפל בזה בעצמם,רק טיפש היה מאמין לזה" ענה לו. "זה עדיין לא מסביר למה אתם

מתערבים בעניינים הפנימיים של המדינה שלי, כשהאו''ם ישמע על זה אתם תהיו בצרות.

אז אני אשאל שוב, למה?" אמר הנשיא בעצבנות עם קמצוץ של פחד בקולו. "לפעולות

הללו אין שום קשר לישראל אלו הן פעולתי האישיות, אני משתף פעולה עם המורדים

בכדי להוריד אותך ואת כל ממשיכי דרכך ובאשר ללחצן המצוקה שאתה ממשיך ללחוץ 
עליו, זה לא הולך לעזור לך. אתה כבר צריך לדעת כי אפילו הקרובים לך ביותר

 לא סובלים אותך ורוצים את מקומך, אסור לך לבלבל בין הכוח שלך לבין כוח 
מושאל זה עלול להרוג אותך יום אחד" אמר האיש מתוך המסכה וירה בראשו של הדיקטטור. 
דממה השתררה בחדר, 'חבל שהייתי צריך להרוג אותו ככה, לאנשים כמוהו לא מגיע מוות 
מהיר' חשב האיש 'בכל מקרה עלי למהר יש לי רק עוד חצי שעה' הוא הוציא את תיק הגב שלו 
שהיה מתחת לבגדיו ושיווה לו מראה של גיבן, הוא הוציא מימנו כלי ניקוי וכלים לניקוז דם
והחל במלאכה בהתחלה הוא ניקז את הדם של הגופה עד לטיפת הדם האחרונה דבר אשר גרם
לגופה להיות לבנה כסיד, לאחר מיכן הוא הוציא כלי ניקוי וניקה את החדר עד שלא נשארה אפילו 
טיפת דם אחת. 'הגיע הזמן לסיים את המערכה הקטנה הזו' חשב בעודו מוציא מסור מין התיק
ומנסר את יד ימין של הנשיא במשך זמן מה כאשר סיים בדק את שעונו 'הממ... הם כבר היו 
אמורים להגיע לכאן אולי ניתן להם תמריץ קטן' אמר לעצמו בעודו נעמד בגבו לחלון ופרק את 
משתיק הקול, הוא כיוון את האקדח אל הדלת וירה בדלת מספר פעמים עד שנוצרה עליה
הצורה 0 "צא החוצה עם ידך מורמות" צעקו עליו חיילים בפרסית האיש ענה באנגלית "מצטער
אבל המנהיג שלכם כבר מת" הם פרצו את הדלת "להתראות" אמר האיש, הפעם בפרסית 
וקפץ עם שתי הגופות והציוד וכאשר הם הסתכלו מתחת לחלון בכדי לירות בו הם לא ראו כלום.

הם החלו לחפש בחדר אחר ראיות אך לא מצאו כלום פרט ליד ימינו של הנשיא מונחת על

מיטתו והיד אחזה בפתק שנכתב בו בכתב יד קפדני באנגלית:
We work in the shadow but serve the light

 Nothing is true, everything is permitted

ואת המספר 0 על הקיר שהיה מאחורי הדלת.