אנחנו עוברים דירה בתחילת החודש מה שאומר שרוב הימים הקרובים יהיו בעיקר אריזות של הבית.

יש משהו מוזר בתהליך של האריזה, זה לא קורה הרבה אבל אני מוצא את עצמי עם חפצים מסויימים (ספר או ציור שלי לרוב) עוצר לכמה שניות ומהרהר. על מה בדיוק? אני לא בטוח, אני פשוט תופס את עצמי עם אותו החפץ ביד ולא זוכר למה עצרתי לארוז.

כנראה על העבר או על התוכן של החפץ.

מצד אחד, זה ממש לא יעיל, הייתי רוצה פשוט לגמור עם כל האריזות האלה בלי עיכובים מיותרים. וחוץ מהערך הסנטימנטלי שיש לציורים שלי שמתבטא בזה שאני עוד לא מוכן לזרוק אותם (יום יבוא, אני לא יכול פשוט לאגור ציורים).

מצד שני, הממ אין ממש צד שני, בא לי כבר לסיים עם זה...

אה וב3 לספטמבר מפגש של המדעים המדוייקים ואז של הפיזיקה. מעניין איך האנשים שאלמד איתם.

הייתי רוצה להכיר חברים חדשים בלימודים, עד עכשיו רוב החברים שלי היו אנשים שפשוט "נתקעתי" איתם במסגרת שלא בחרתי להיות בה (בית ספר לרוב) ולכן מעניין אותי איך יהיו האנשים במסגרת שאני בוחר ורוצה להיות בה.

שבוע טוב