תראו,
היו לי כבר איזה.. 3 בלוגים. את כולם מחקתי. לאיודעת למה. העיצוב לא התאים לי, התוכן.. התמונות. פשוט לא התאים לי.
החלטתי לפתוח אחד חדש שאני חושבת שיתאים לי להמון זמן.
החיים שלי לא יכולים להיות מושלמים יותר עכשיו.
הכל במקום. חבר מדהיייייייייייים וחתיך הורס, הכי חמוד בעולם והבנאדם שאני הכי אוהבת ביקווום. D:
כל החברות שלי.. פשוט מפרגנות. אחת אחת. חוץ מאיזה אחת שפשוט..... נהנת להרוס לי (!) אבל זה כבר לפוסט אחר.
אני פשוט שמחה כל הזמן. לקום לבצפר עושה לי הרגשה טובה, להגיע לבצפר עושה לי הרגשה טובה.
לדרוך ברחבה שחבר שלי אמור להגיע אליה עוד כמה דקות זאת ההרגשה הכי הכי הכי הכי טובה. (:
היו לי עוד מליוני קטעים בבלוגים הקודמים. קטעים שקראתי עכשיו ופשוט הרגשתי טיפשה.
חשבתי.. " זה כלכך מה שהיה בשנה שעברה. העצב שכל הזמן ניסה להשתלט לי על החיים ובסופו של דבר הצליח איכשהו..."
שנה שעברה הייתי פשוט ילדה עצובה. כל הזמן רציתי להישאר בבית ו.. לברוח מכל דבר.
אבל היום.. תראו, כיתה ז' פשוט שינתה אותי.
אני בסכ'ה.. 4 וחצי חודשים פה?
בצפר חדש ואנשים חדשים.. חשבתי שיהיה לי ממש קשה. אבל תראו! אני מסודרת!
הכי טוב לי בעולם פה. הכי כיף לי בעולם. ורואים עלי את זה. אומרים לי המון שהשתנתי לטובה וזה עושה לי הרגשה מעולה!
תאמינו או לא, אבל אני לא אחת מאלה שבוכים על החיים שלהם בבלוגים.
אני לא מתכוונת להתלונן ולצפות שיתנו לי תשובות.
אני כמעט בטוחה שמעט אנשים קוראים אתזה, כי יש יותר מידי בלוגים במקום הזה ואני מבינה שלא את שלי תבחרו לקרוא..
אבל בכלזאת,
אני רק כותבת מה שאני מרגישה. זה נותן לי תחושה של שחרור. אם אתם רוצים אתם יכולים לנסות לתת לי תשובות.
אבל אני לא בטוחה שאת הכל אני מתכוונת ליישם. אני כמעט בטוחה שבסוף אני ילך לפי הלב שלי ומה שיקרה יקרה.
ככה אני תמיד עושה. ובזמן האחרון (טפו טפו טפו), אני קולעת בוווול עם התחושות שלי.
אני החלטתי, כבר כשפתחתי את הבלוג. שאני הולכת לכתוב מה אני מרגישה, ולא הולכת לחפש תשובות אצל אנשים עם נסיון חיים בשיט.
אז אין לי בעיה שתגיבו, ולהפך.. אני ישמח. (:
אבל אל תנסו לתת לי עצות לחיים. כי זה אדיוטי. כל אחד הולך לפי מה שהוא חושב. וכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. ולא מה שאחרים אומרים לו.
מקווה שתבינו את ה.. מסר שאני מתכוונת להעביר פה, ותלמדו מהטעויות הטיפשיות שלי לחיים שלכם. (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
