לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2009    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2009

סיל...בסטר?


השנה אני חורגת ממנהגי.

אני וחברות שלי הולכות למסיבה ענקית, עומד להיות ממש מגנייב.

וחוץ מזה, אני עוד מתלבטת אם אני רוצה שיקרה או לא יקרה בלילה הזה.

 

לא יודעת, נראה.

 

2009- אין לי מה להגיד על השנה הזאת, מה שהיה לי לומר כבר כתבתי לעצמי.

 

שנה אזרחית טובה.

 

 

16:06- 30.12.2009-

 

"ככה זה שאוהבים.

מרגישים קרובים למישהו אז מספרים לו דברים גם כשיודעים שהם יפגעו בו,

כי עם זאת אנחנו גם יודעים שהוא ימשיך לאהוב אותנו."

 

בום.

 

כן אז אני לא מבינה.

מי אמר שאני תמיד חייבת להבין...אי אפשר לעזור לאדם שכלל לא רוצה עזרה.

טוב, לא יזיק להתמודד לבד אני מניחה.

 

18:49

"כיאילו שעשינו משהו קודם...

אז נרקוד עד שניפול ונצחק עד שנבכה.

ונשתה עד ש...

ועל מה ה

ו-

הזה?...

כיאילו שעשינו משהו קודם." בא לי עוד הופעה.

 

נכתב על ידי עד הגבול המותר. , 29/12/2009 15:13  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




נו אז מה.

אז זה אומר שיעצר העולם?

ממש לא.

 

אחת מיני רבות וזה הכל.

 

את,

את,

ואת,

ואת,

וההיא,

וההן שם...

מבינות?

אין לי מה לעשות איתכן.

 

 

פשוט כי,

אני עדין לא יודעת מה לעשות עם עצמי

 

ואני לא מסתורית ולא נעלמת לאף אחת מכן...

פשוט שקעתי בשקט העצמי שלי.

בשלווה הזאת.

וטוב לי.

נכתב על ידי עד הגבול המותר. , 27/12/2009 00:17  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



BOOM! RUN.


Snow Patrol- RUN.

http://www.youtube.com/watch?v=ZQbgihHWNGo

 

I'll sing it one last time for you
Then we really have to go
You've been the only thing that's right
In all I've done


And I can barely look at you
...But every single time I do
I know we'll make it anywhere
Away from here

Light up, light up
As if you have a choice
Even if you cannot hear my voice
I'll be right beside you dear

Louder louder
And we'll run for our lives
I can hardly speak I understand
Why you can't raise your voice to say

...To think I might not see those eyes
Makes it so hard not to cry
And as we say our long goodbye
I nearly do

...Light up


Slower slower
We don't have time for that
All I want is to find an easier way
To get out of our little heads

Have heart my dear
We're bound to be afraid
Even if it's just for a few days

Making up for all this mess



BooM!

HeRe CoMes The-

BOOM!

http://www.youtube.com/watch?v=ufb6T-av-rU

Boom- POD.

להקה גאונית.



"התבגרת."

פנימית- כבר מזמן.

אני מניחה שהמעטפת נובעת מתוכי, היא מוציאה מהבפנוכו שלי כלפי חוץ,

ועכשיו גם בהתנהגות היומיומית- התבגרתי.

אבל אני לא רוצה.

כי אז אני יאבד את ספיר לחלוטין, ותישאר לי רק אופיר.

ואופיר היא בוגרת, ויותר מידי בשביל ספיר.

והיא תגרום לה לאבד את החיוך.

~

שיעור תאטרון.

-סדנא בנושא: מחוות וקשר בין דמויות.

-מי הדמויות? אנחנו.

-"בתנועה מחווה, למישהו אחד כאן, תמסרו לו משהו שלילי בו שהוא צריך לשנות."

את ניגשת אליי, ועם ידייך מתחת את לחיי לחיוך.

אני מבטיחה לך יקירתי שאחייך יותר.

 

-"בתנועת מחווה, למישהו אחד כאן, תמסרו לו משהו חיובי על עצמו."

אתה ניגש אלי ועוד תנועה עם הידיים, משני צידי הראש שלי, כמו גלגלי המחשבה המסתובבים.

"למה התכוונת בתנועה הזאת?"

"שאני אוהב את הצורה חשיבה שלך."

 

-"עכשיו תדמיינו שאנחנו במכירה פומבית של תכונות אופי ויופי. מה הייתם רוצים לקנות אחד מהשני?"

קוראים בשמי ואומרים את אותו המשפט.

"הייתי רוצה לקנות מספיר את יכולת/צורת הכתיבה שלה."

"ממש 3 בעשר."

אבל זה משהו שאני לא אמכור.

 

אני מבטיחה לך ולו,

שאני יפטר מהמעטפת ואלמד לשלב בין שתי הבנות האלה שהן אני.

אולי יקח לי זמן אבל היי, הפעם קבעתי לעצמי להתחיל.

ואני אצליח.

כי נשבר לי מהמעטפת הזאת, ועכשיו הגיע הזמן שאני אצליח לדבר, ואשתמש במילים של כולם ושל אף אחד,

ובמיוחד במיוחד,

במילים שלי.

 

אני מקווה שיש לך [מרום] ולך [רותם] מושג כמהכמהכמהכמהכמה אני אוהבת אתכם.

3>

מייייייייייייפ.

נכתב על ידי עד הגבול המותר. , 22/12/2009 20:50  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של רותמיק=] ב-29/12/2009 18:14
 



מעטפת.


הנונשלנטיות, האדישות, והצפייה מהצד...

אני רוצה להשתחרר מהמחסום דיבור הזה עם העולם.

לנפץ את המעטפת.

אני רק לא רוצה שזה יקרה בבום.

לעזאזל.

~~~~~~~~

 

בוקר,

תכננתי לבדוק הודעות,

ניתקלתי.

ואולי היתה לי הרגשה.

אז נכנסתי.

קראתי.

אני מבינה, רק חיכיתי שאת תביני את עצמך, כדי שאדע אם זה נכון.

יש לי מה להגיד אבל...זו לא נראת לי הדרך לדבר...לא עם המסך הזה.

אז אני מחכה ואוגרת את המילים,

זה יגיע מהר ו...נדבר.

נכתב על ידי עד הגבול המותר. , 21/12/2009 18:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



speechless.


לראות, לספוג, להבין ו...לשתוק.

 

באמת ישנה אם אני אגיד משהו?

אולי...אולי יקחו את זה לתשומת ליבם הפעם?

לא, על מה אני מקשקשת.

 

באמת ישנה אם אני אגיד משהו?

אולי...אולי שווה להילחם בלי לדעת את הסיכויים הפעם?

לא...בשביל מה אני מפתחת ציפיות.

 

באמת ישנה אם אני אגיד משהו?

אולי...אולי ישמעו ויעריכו את דעתי הפעם?

לא...אין קרדיט אף פעם וגם לא טורחים להקשיב.

 

באמת ישנה אם...אשתוק?

אולי...אולי מישהו יעניין בשתיקה שלי וירצה שאני ספציפית אדבר הפעם?

אולי.

 

 

מעדיפה לא לומר את מה שיש או אין לי לומר.

מעדיפה לא לומר את דעתי, כי אני לא יכולה לעמוד מאחוריה.

פעם, יכולתי.

היום...כבר לא.

לאחרונה אני שוב רגישה.

מעצבן.

 

יעבור.

 

מעדיפה לא להילחם על אנשים שלא מוכנים להילחם על עצמם, או להילחם עליי.

מעדיפה לצפות ולנתח ולזרוק "לא ככה. תעשו אחרת." ולא לפרט, כי לשם מה? אינני טובה בלהסביר.

מעדיפה להיות בתוך השתיקה שלי ולשתוק.

במקום לומר שטויות ולשמוע את השקט, כי לא הבינו.

אני עוד אמצא את המילים.

מתישהו.

הן פשוט נאבדו לי.

עברית שפה קשה.


 



נכתב על ידי עד הגבול המותר. , 20/12/2009 19:39  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לגעת.


מילים קטנות,

שורות אחדות,

שיר אחד ברגע המתאים ביותר...

מזכירים לי כל כך הרבה.

על העבר על ההווה...וגם קצת את משאלות העתיד.

 

בוםבוםבום.

הלב דופק.

בוםבוםבום.

הינה הוא משתולל.

בוםבוםבום.

מה הוא אומר?

בוםבוםבום.

שהוא מתגעגע.

בוםבוםבום.

בתוך זכרונות שוקע, מוציא אנחה שלווה שעושה טוב, ומחייך.

בוםבוםבום.

דברים שרק הלב זוכר נוצר ויודע.

 

נכתב על ידי עד הגבול המותר. , 18/12/2009 21:07  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Billy ב-18/12/2009 23:01
 



זה מה שמרתיע אותי.


אני לא מבינה מה קורה סביבי, אני לא מבינה מה לעשות, אני לא מבינה מה רצוי ומה מיותר ומה לומר ומה לא לומר מה להרגיש, 

ומה לא להרגיש ומה להבטיח ומה אסור להבטיח, ואיך להתנהג ואיך לא להתנהג, ומה לחשוב על זה ומה יקרה עם זה וזה וזה,

ולאן לפנות ולאן לא לפנות בשום פנים ואופן, ואם להסכים או לא להסכים, לזרום או לא לזרום...

אני מרגישה יותר מידי מהוססת, אבל לא מחושבת בעליל. ומוזר לי לא להיות מחושבת,

לא לדעת מראש מה לעשות ומה לא לעשות, ומה 'יקרה אם'.

אפילו האינטואיציה שלי נעלמת.

ולפעמים היא פשוט אומרת לי

"אם אני לא כאן כדי לעזור לך, אל תנסי לעזור לעצמך."

הו יופי אינטואיציה, צאי לשביתה.

כולם בשביתה אצלי.

מעצבן.

טוב.

אני מזבלת בשכל, הגיע הזמן ללכת למכשיר הטמטום [כמו ששלמה ארצי המלך3> קורא לטלויזיה.]

ולהסיח את דעתי ממחשבות.



לפעמים אני פשוט מתגעגעת.

שליטה עצמית, זה הכל.

נכתב על ידי עד הגבול המותר. , 16/12/2009 23:57  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של -Insanity Sapfo- ב-17/12/2009 18:08
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  עד הגבול המותר.

בת: 31




13,200

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעד הגבול המותר. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עד הגבול המותר. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)