לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אוסף של מולקולות.


אנחנו רק אוסף של מולקולות, וזהו רק אוסף של מילים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2010    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2010

החיים, היקום, העתיד, וכל השאר


שלום שלום!
לא כתבתי פה יחסית הרבה זמן במיוחד יחסית לבלוג שרק נפתח [אפילו יש לו ריח טרי עדיין!] וזה עוול מאוד מאוד חמור. נו נו נו לילו! *מאיימת על עצמי באצבע מנופנפת ופרצוף פולני* טוב אבל תכלס היה לי [עדיין יש לי!] תירוץ דיי טוב...
אני פשוט מוצפת לחלוטין בלימודים. יש לי השבוע ארבעה מבחנים ושלוש עבודות הגשה ואני פשוט חורשת את החיים בקצב מטורף....כבר הזכרתי שאני חננה חולנית ביותר? :)
בכל מקרה-
לאחרונה אני תוהה על מה אני ארצה לעשות בעתיד, כשכל החרא הזה שנקרא "תיכון" סופסוף יהיה מאחורי [כל אלה שאומרים תמיד "אוי איך את תתגעגעי לתקופה הזאת כשתגדלי" - שתקו. באמא שלכם, שתקו.] מה יהא עלי? מהו גורלי? *מבט רב חשיבות אל העתיד*
כעיקרון אני רוצה להמשיך וללמוד ביולוגיה וכימיה, מכמה סיבות:
  • זה מעניין אותי ממש [תאמינו או לא, יקירותיי].
  • יש בזה הרבה אתגר [טוב נו, לפחות בכימיה...]
  • יש הרבה שאלות לא פתורות [כאן אני מדמיינת את עצמי בטייטס מכוער של גיבורי על, גלימה ומשקפיים, יוצאת לפתור את כל השאלות שנותרו ללא מענה ולשאול את אלה שעוד לא שאלו בכלל]
  • אני לא מוצאת תחומים אחרים שאני רוצה לעסוק בהם באופן רציני [למרות שחבר שלי טוען שאני יכולה להיות אחלה מדובבת לסרטים מצוירים. כן, אני עושה קולות מוזרים. תתבעו אותי.]
  • אולי אני אוכל לעזור לבעלי חיים! ווהו! מטרה אצילית!
אממ וזה כל מה שמצאתי עד כה. יש בטח עוד כמה סיבות אבל אני מטושטשת משעות של למידה אינטנסיבית, אז לא עולות לי כרגע עוד סיבות. אז כן, יש לי סיבות טובות לרצות ללכת וללמוד את זה [ובפרט ביוטכנולוגיה מולקולרית בטכניון. נשמע מפחיד, הא?]
אבל השאלה האמיתית היא - לאן כל זה יוביל אותי? האם יכול להיות שאני אמצא את עצמי במקומות שאני לא רוצה להיות בהם? כמו למשל [זהירות - תרחישים עתידניים מפחידים]-
  • בלימודים אינטנסיביים וקשים ומלחיצים שאני לא אצליח לעמוד בהם.
  • בעיסוק בדברים שקשורים איכשהו לפגיעה בבעלי חיים
  • בעבודת מחקר משעממת ושבלונית [כמו טיטור חומצה. אלוהים, אם מעולם לא עשיתן את זה, אתן לא יודעות כמה כיף זה -לא- לעשות את זה. הרגעים לאחר היציאה מהמעבדה נראים כמו היציאה מעבדות לחורין.]
  • בעבודה בשביל הממשלה\בעבודה בתור נציגה של ישראל [תורידו את הדגל המכוער הזה מהבגדים שלי ומהשם שלי ומהעבודה שלי וממקום המגורים שלי!!! טוב, טכנית אני באמת גרה פה. אבל זהו! חלאס, עזבו אותי!]
  • ללא עבודה בכלל [אימא'לה.]
אז בקיצור....בהחלט יש לי עוד על מה לחשוב. ועכשיו, לאחר שמילאתי את חובתי לבלוג בכך ששיגרתי איזה הגיג יומי אל העולם האינטרנטי, אני אחזור ללמוד לביוכימיה, כי יש לי מבחן על אנזימים בקרוב.
עד אז,הנה תמונה שמתארת את הקומפלקס בין אנזים הרסטריקציה ECO RI ואתר הקישור ב DNA


סקסי הא? לא אומר לכן כלום? טוב אני איכשהו מבינה את זה. או לפחות אני אמורה להבין את זה. אבל בלי קשר - למי אכפת? זה צבעוני וכאלה. :)
לילו.
נכתב על ידי lilo_x , 30/1/2010 18:49  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יום קר ואכזר


איזה קפוא היה היום! יא אללה. בדרך כלל אני לובשת שלוש-ארבע שכבות ככה [אני יודעת, מזעזע] והיום לבשתי חמש [חמש!!!! שני סוודרים חולצה קצרה קפוצ'ון ומעיל! נראיתי כמו דובון ענק ואדום!] ובכל זאת היה לי קר [בפנים אמנם, אבל אותם אני לא יכולה ממש לכסות בשכבות.]
יום שני זה יום דיי מעפן בשבילי כי יש לי קורס במתמטיקה אחרי בי"ס [אני עושה שוב את הבגרות של שנה שעברה], אז מה שקורה זה אני מסיימת ב2 ורבע, הולכת לאכול חומוס, מסתובבת בחוסר מטרה, וחוזרת לבי"ס ב4....עד שש וחצי. בבית בשבע. כן, דיי מייגע.
היום בבית הספר ממש התחרפנתי כבר והתחלתי לעשות שטויות מרוב שיעמום ואח"כ פגשתי את החבר לחומוס מה שהיה נחמד אבל קצר ולא מספק. אח"כ בקורס גיליתי שיש חוק חדש כזה של משרד החינוך שגורם לכך שמשקללים את המגן החדש שלנו עם המגן הישן של שנה שעברה, שזה ממש לא הוגן וזין בעין. מחר אני אקבל את ציון המגן שלי ואם הוא נמוך מהציון שאני אמורה לקבל, אני אמצא מי אחראי לשינוי הדפוק הזה ואתלה אותו מהאצבעות הקטנות ברגליים. לא קרעתי את התחת שנה שלמה בשביל הבדל של שתי נקודות בציון הגשה!! סעמק.
בכל מקרה, יצאתי מהקורס מוקדם [עשינו רעש והמורה התייאשה אז מי שרצתה ללכת הלכה] וקיוויתי לפגוש את החבר בעבודתו בחדר חזרות קרוב לביתי. אבל -ללללללאאאא- אמא שלי החליטה שקר מידי ואני לא יכולה לצאת מהבית כי רק הייתי חולה ובלה בלה בלה ובקיצור-הנה אני פה. ממורמרת במידת מה. :P
אבל כפי שכולם טורחים להזכיר לי כל הזמן-יהיה בסדר..
ולנושא אחר-
איך אנשים סובלים בלוגים פופולריים? אני מתעבת את זה. מיליון תגובות, פוסטים ארוכים להחריד [לא שאני מבטיחה ששלי יהיו קצרים במיוחד כן? ] טרגזיליון כניסות [טרגזיליון זה מספר. כי אני החלטתי שזה מספר.]....נראה לי מעייף כל הקטע. במיוחד בשביל הבלוגר, שאשכרה צריך לספק לקהל קוראים נלהב מנות קצובות של זיוני שכל ותמונות. אני אוהבת בלוגים קטנטנים וחמודים כאלה, שאשכרה אפשר להגיב ולצפות לתגובה חזרה [תגיבו חזרה חבר'ה, תהיו נחמדים! אני תמיד מגיבה חזרה] והכל קריא ונחמד כזה. ובכלל, רוב הבלוגים הפופולריים הם של בחורות צעירות ויפות עם פירסינגים במקומות האופנתיים ושיער עשוי ואיפור מוקפד וכל האקססוריז שיש לת"א להציע.....והדברים האלה פשוט לא מעניינים אותי. נו אופנס טו דה גירלז, יס? אני פשוט לא בקטע.
אז....יחי הבלוגים הממוצעים! וזין על משרד החינוך!


slightly bitter lilo

נכתב על ידי lilo_x , 25/1/2010 18:08   בקטגוריות בית ספר, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יאללה כוסעמק


אז פתחתי עוד אחד. נו, למה לא?
נקווה שיחזיק.
זה רק כי ממש משעמם לי ואין לי כוח להתכונן למבחן בביולוגיה מחר. באמת. לא רוצות להאמין? לא צריך.
איזו דפוקה אני יא אללה.
בקיצור-
בלוג חדש. תאחלו לי מזל טוב או בהצלחה או משהו.
אני ליהי. בת 17. טבעונית. אתאיסטית. פאנקיסטית [למרות שאין לי פירסינגים למיניהם או קעקועים או מוהיקן ורוד ענק..]. אל תדאגו, יש לי [don't we all?] מספיק בעיות שיאפשרו לי להתבכיין על גבי הבלוג. וגם נושאים חברתיים בוערים. וגם שירים וסיפורים שאני כותבת. ועוד מלא חארטה כזה.

אז מה קורה איתי לאחרונה [אני אזרוק איזו עצם ככה לפתיחה]?
טוב, ההורים שלי על סף גירושין [או שלא...] וזה מעצבן אש.
רוב האנשים חושבים שאני צריכה לבכות מלא ולסבול מזה שהם מתגרשים וזה. אבל אני בנאדם מיוחד :) סתם, לא. אני פשוט מעדיפה כבר שיתגרשו. למה? דבר ראשון, אני ואבא שלי זה לא בדיוק כפפה ליד. יותר כמו שמן ומים. יותר כמו ריבים וצעקות ודברים לא נעימים שכאלה. אז רחוק מהעין, רחוק מהלב. ובעיקר-רחוק מהאוזן.
חוץ מזה, אם כבר מדברים על צרות באוזן - זה לא שהם חיים יחדיו באחווה כרגע. הם צועקים אחד על השנייה כל שני וחמישי. ודווקא בשתיים לפנות בוקר. דווקא יום לפני מבחן במקצוע שקר כלשהו. [כוסעמק, לא יכולתם לצעוק כשהייתי מחוץ לבית? תתזמנו קצת בחייאת רבאק..]. ואני צריכה ללכת "לגור" אצל החבר לאיזה לילה או שניים עד שיסיימו וכשאני בחזרה בבית אווירה של אחרי קרב שלא סיים את המלחמה. אז אני מתכרבלת לי בחדר עם המחשב הנייד [שהוא גם החבר הכי טוב שלי. אחרי טישו. אני מצוננת הרבה.] ונועלת את הדלת ושמה "שנאת חינם" או משהו כזה.
בקיצור, אין על גט. המצאה נפלאה. רק שיישמו את זה כבר.
ולסיום - תמונה.
שלי? hell no. של נוגדן. סתם כי זה מה שלמדתי היום בביוכימיה. וכי זה הבלוג שלי ואני יכולה לדחוף פה מה שמתחשק לי. *צחוק מרושע*


נכון זה אומר לכן הרבה? גם לי.
ד"א, אני הולכת לכתוב פה בלשון משולבת - לפעמים זכר ולפעמים נקבה, והכוונה בכל מקרה היא גם וגם ולכל מה שבאמצע או בחוץ. יבורכו כל שלל המגדרים הצבעוניים! [אוי לא, האם חדרה לפה איזושהי נימה אופטימית?! חס וחלילה.]

peace&love

Lilo_X



נכתב על ידי lilo_x , 24/1/2010 20:47  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  lilo_x

מין: נקבה




376
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מדע בדיוני ופנטזיה , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlilo_x אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על lilo_x ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)