אלה שנפלו.בשבילנו?
אולי, לא יודעת. כולם אומרים שכן.
עדיף לחיות בעד ארצנו, לא?..
אבל מה שהיה היה, אני באמת מכבדת אותם. מעריכה אותם. מכירה להם תודה.
אל לנו לשכוח אותם, כמובן.
ואל לנו לשכוח שבסופו של דבר הם נפלו כדי שאנחנו נחיה כאן בבטחה, מוגנים.
איפה הביטחון? איפה הגנה? בידיים של ערסים חסרי רחמים, אכזרים, טיפשים. לא חסרים סיפורים שלפיהם החיילים שלנו לא הכי צדיקים. ורבים המקרים שלא בצדק.
טוב, לא במקום להכנס לזה עכשיו.. או שכן? לא.
אל לנו לשכוח שיש אמת אחת, ויש לה מליוני צדדים.
מעצבן אותי הגל הלאומני שנוצר פה. כולם נהיו קיצוניים כ"כ.
או ימין או שמאל. או מוות לערבים או מדינה פלסטינית על כל א"י. או צה"ל בנשמה או להשתמט.
ברור שלא כולם ככה, אבל זה מה ששומעים. וזה מה שהעולם בחוץ שומע. וזה מה שנהיה מאיתנו.
חברה משעממת של שחור ולבן.
החיילים שנפלו? כדי להגן עלינו שנוכל לחיות כאן? הם לא היו רוצים כזאת מדינה.
"ניסיתי להגיד שאין שלום, אין ביטחון, ונמאס לחיות בחרדה. הרצל שם לי קרטון על הלשון ואמר- אם תקחו אין זו אגדה".
יהי זכרם ברוך. ת.נ.צ.ב.ה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פרנקי