אני דווקא אהבתי את השנה הזאת, י"א.... הייתה שנה ממש נחמדה.
אני לא רוצה שהחופש ייגמר.
כי זה חופש גדול אחרון
כי יש לי המון מה להספיק בחופש הזה
כי יב נשמעת שנה נוראית
כי היומולדת שלי בסוף החופש ואני עדיין לא בטוחה איך בדיוק אני רוצה לחגוג
כי אני פשוט נורא אוהבת חופש
כי, אוף...
וגם היומולדת הזה, באמת. מה אני צריכה את זה על הראש שלי. השינוי של מעגל החברים שלי השנה ממש בלבל. אני לא יודעת מי חשוב לי יותר ומי פחות.
כולם עם הפאקים שלהם ועם אף אחד אי אפשר להיות נטורל. ז"א, אפשר, עד שזה מגיע למחשבות ורגשות. חה
ואני לא יודעת אם בא לי מסיבה המונית בים, עם המון אנשים שאני מכירה והרבה שתייה (יעני. אלכוהול) בגלל שזה דיי יהיה מוזר להזמין המון אנשים.
אני לא יודעת אם בא לי מסיבה עם כל החברים שאני רגילה להפגש איתם, אלה שאנחנו חברים ומכירים ומבלים כבר כמה שנים.
ואני לא יודעת אם בא לי מסיבה קטנה, שתיים-שלוש-ארבע חברות, למשו קטן.
כי מצד אחד, לא רוצה משו המוני. לא רוצה שישתו אצלי במסיבה ושלא ישימו לב שזו בעצם מסיבת יום הולדת.
מצד אחר, אם אני בוחרת במסיבה עם החברים שאני רגילה, אני בכל זאת ארצה להזמין כמה מהחברים 'החדשים'. אבל אי אפשר רק כמה, צריך את כולם כי ייעלבו!
בעצם, הם בכל מקרה יעלבו אם לא אזמין אותם.
ומסיבה קטנה, יואו כמה שבא לי. אבל אז עוד אנשים ייעלבו. וזה גם יהיה נורא מוזר, ומה יהיה לנו לעשות בכלל?
טוב, נשאיר את הדילמה הגורלית הזו לחופש.
בקשר לתעודות, עוד לא קיבלתי. אני אמורה לקבל אותה היום בערב. איך שלא בא לי? אלוהים. איכס.
ערב טוב שיהיה לכם,
פרנקי