CONTROL
בלוג התיעוד האישי של הפרעות האכילה שלי.. הבלוג לא מהווה עידוד כלשהו להיכנס להפרעות אכילה. מצד שני, הוא מזמין את כל מי שכבר מופרעת למצוא אוזן קשבת, לקרוא, להגיב ולקשקש על כל מה שעובר עלי בהפרעה שלי ומוזמנת לשתף בשלה.
3> |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2012
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 8/2012
סופש
סופש לבד בבית, כולם בצבא או רחוקים, החבר בבסיס, ואני לבד בבית אחרי ארוחת שישי ושוב רק רוצה להיעלם...
כמה אוכל דחפו לי היום. שתימיני לחמניות, מיני מאפה, עוגת דבש, ועוד ארוחת שישי... רציתי להיעלם.
ואבא שלי אמר לי שוב שאני "עור ועצמות, אבל לא כמו בפסח. בפסח היית הרבה יותר רזה". ובדיוק אחרי זה דיברתי עם חבר שלי ופשוט בכיתי, כי קשה. והוא רחוק. ואני לא טובה מספיק, פשוט לא... יושבת ושותה בבית כמו מפגרת כי אני לא יכולה אחרת. לא יכולה להתעלם מהכישלון שאני בדרך שונה. ואני צריכה להתחיל לארוז מחר שוב, ואני לא יודעת איפה יותר רע לי.
בינתיים הדבר היחיד שאני רוצה זה להיעלם.. או לפחות לחזור עוד שבועיים רזה שוב ושאמא שלי תדאג שאני לא אוכלת בבסיס. כי עם אנה, אין צשהו עצוב יותר מלשמוע איך את נראית פחות חןלה, יותר בריאה, או הכי נורא - טוב לראות אותך אוכלת (וזה לא משנה שאכלתי רק ערימת כרוב ושעועית).
בקיצור? הצילו....
אוהבת 3>
| |
|  כינוי:
זה באמת משנה..? בת: 31 MSN:
בקרוב אני אפתח מסן לבלוג ולאנה...תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
