לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

דיאלוג עם מראה/ דפים מיומנו של גיבור-על זועף



Avatarכינוי:  יאסון

בן: 45





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2010

'מוקדש לך, באהבה...' VOL.2


 


היא הושיטה יד לתיקה האפור, המחורר והמלוכלך, הוציאה סיגריה מגולגלת ומצית זיפו חבוטה, ממוללת אותה באצבעותיה השמנמנות, מושכת באפה בקולניות ויורקת ליחה לצידה. היא הדליקה אותה ותוך רגע אחד עשן מחניק אפף את שניהם.

הוא השתדל בכל מאודו שלא להשתעל, למרות סלידתו ארוכת השנים מנושא זה, שלא תעלב, שלא תכעס ושלא תלך לו עכשיו, משהיה כל כך קרוב...

'צריך לתת לה להרגיש נינוחה. בטוחה. היא מוצאת חן בעיניי.' שינן לעצמו שוב ושוב.

"יש לזה ריח טוב",שיקר,"מה זה?"
"מה זה כבר יכול להיות, טמבל?",רטנה,"זה גנג'ה. גראס. נראה לך באמת שאני יעשן את הזבל שמוכרים בארץ הזאת?! אני? רק טבעי אני!"
"אה." פלט בעצבנות והביט סביב במהירות, מוודא שאף צבע תכלכל חבוש כובע כחלחל לא התגנב לשדה ראייתו בלי ששם לב.
"כן, אני רק חומרים טבעיים. לא מתקרבת לזבל הזה, כמו כל דבר אחר במדינה הזאת ובאנשים האלה. רק זבל מסביבי..."
"אני מניח..."
"מניח מה?"
"שאת צודקת..."
"בטח שאני צודקת.העולם היה מקום הרבה יותר טוב אם היו בו רק אנשים כמוני."
"לא היית משתעממת מזה?"
"משתעממת?! מה פתאום?!הייתי מתענגת על זה, לראות את עצמי בכל מקום, בלי לריב, בלי שיציקו לי, שידעו תמיד מה אני רוצה, בלי להתאמץ. הכי כיף!"
"אוקיי..."
"ולמה שאתה תבין את זה?",נחרה בבוז ושאפה בחדות מהג'ויינט שלה, עשן מצחין מתערבל סביב פנייה,"הרי אתה אחד מהם... סתום בלחץ..." קולה החל להישמע עמום יותר ויותר מבעד לאדי הצמח המערפל.
"אני מניח..."
"כן,",קבעה נחרצות בקול רם והחלטי,"אין דבר אחד שתבין כמו שאני מבינה, רמת ההבנה שלי מתעלה על פני כל רמת הבנה לכאורה של האחרים. כולם פה מסביבי הם פשוט אדיוטים מושלמים..."
"יכול להיות..."
"ואולי בגלל זה ניגשת אליי מלכתחילה,"המשיכה החזרזירה הדוחה במסע ההערצה העצמי שלה,"כי ראית ששווה להשקיע בי... נכון שאני צודקת?"


תקווה ניצתה בליבו ועיניו הוארו.

"כן! בטח שבגלל זה! לא יכולתי לחשוב על מישהו אחר שיהיה ראוי להשקעה מצידי!" ענה לה בהנהון ראש מהיר, עיניו משדרות הסכמה נמרצת.
"כן, כמו שחשבתי... בדיוק כמו כולם! חושב שהוא כל כך משהו, שאם הוא כבר משקיע במישהו, אז זה חייב להיות המישהו הכי מיוחד שהוא מכיר, כי אחרת למה שישפיל את עצמו ככה... טיפוסי...  אני גם בטוחה שעשית את זה רק כדי להיכנס לי לתחתונים..."
"מה?!",הוא הזדעזע,"מה פתאום?!!  בכלל לא התכוונתי ש..."
"אוי שתוק כבר!!! כמה אתה מדבר!!! לא מפסיק לרגע!!! אתה כמו פטיפון אתה!!! סתום קצת ותן לי ליהנות מהשמש הזאת..."
הוא השתתק, כמצוותה.

היא שמטה את בדל הסיגריה על החול הנקי ונאבקה לקום, כובד משקלה הלוויתני מכריע אותה בכל ניסיון מחדש.
הוא קפץ מיד והושיט ללוויתן את ידו לעזרה.

 

היא הביטה בו, משתאה.

 

התגובה מצידה למעשה האבירי הזה לא איחרה להגיע- היא חבטה בכף ידו בחוזקה והסיטה אותה ממנה.

"שלא תעיז לגעת בי!!!",שאגה, מסבה אליה תשומת לב מיותרת מצידם של שאר הרוחצים בחוף,"מי אתה בכלל שארשה לך לגעת בי?!!!!! מה אתה חושב לעצמך?!!!! מי אתה חושב שאתה?!!!" שאם נתתי לך לקנות לי קפה אתה יכול כבר להרשות לעצמך למזמז אותי?!!!! חתיכת נבלה מגעיל!!!!!"
"רק רציתי לעזור לך..."
"אל תעזור לי!",היא קטעה אותו והמשיכה בהתפרצות הר הגעש הפרטי שלה, רכס הרים שכמותה,"מה אתה חושב, שאני לא יכולה להסתדר לבד כי אני אישה?!!! שאני צריכה מישהו בכלל שיעזור לי?!!! אדיוט אחד!!"
הוא נעמד שם, בסבלנות, בעוד הלוויתן נאבק שוב ושוב להזדקף. לבסוף היא הצליחה, מתנודדת קלות מהשפעת הסם ומהשפעת משקלה הלא אנושי והחלה פוסעת משם והלאה, בחזרה לכיוון הרחוב הראשי, מתעלמת מבגדיה המלוכלכים מחול רטוב. ממילא הם השתלבו באופן מדהים למדי עם שאר המראה המוזנח שלה, החל בשיערה שלא טופח זה שנים , וכלה בעורה שלא ידע קרם לחות או סבון מעודו. הם נקנו, ככל הנראה, בסכום פעוט בדוכן המוזנח והצדדי ביותר בשוק הפשפשים.
היא דידתה משם והלאה, אם כן, רוטנת לעצמה על טיפשותה ויהירותה של האנושות כולה... קלישאה מעוררת חמלה על גיבן ארופאי כלשהוא...

 

הוא הביט בה בעצב, מאוכזב מניסיון נוסף שכשל. מאוכזב מעצמו...

 

ואז, להפתעתו הגמורה והמוחלטת, היא נעצרה.

 

והסתובבה, מביטה הישר לתוך עיניו.

 

"אני אחכה לך עוד הרבה זמן?" צעקה אליו בכעס.

 

הוא חייך בהתלהבות ומיהר אליה, כלבלב נאמן שכמותו.

נכתב על ידי יאסון , 25/2/2010 19:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




445
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , יצירתיות , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליאסון אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יאסון ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)