מאת: נחום גוטמן
תן את התפוז בכף ידך השמאלית - וכסה עליו בימנית. כמה שפשופי -
סבוב: התפוז מקבל ברק, וכפות ידיך - תריח אותן! - נודף מהן ריח ניחוח
שמרחיב את החזה.
אז קח אותו בקצות אצבעותיך והגבה את ידך, כדי שהתפוז יראה על רקע
השמים. לטף אותו בעיניך, צבעו שולט כשמש על הרקע הכחול. הוא שלם, עגול
וכבד. הגבשושיות שבקליפתו נוצצות וסמיכות, תוססות חיים.
חביבי! הלב נפתח אליו.
עכשיו קח את האולר בימינך והצב את הלהב החד בקליפתו, במקום שמסמנים את
קו הציר הצפוני בכדור הארץ. בידך השמאלית סובב עתה את התפוז סביב צירו
בנחת.
הפרד מעליו את כיפת ראשו, היא נעקרת באיוושת - הינתקות קלה עם תוספת ציצית לבנה.
ריח הפרי נודף כאילו נשברה צנצנת מי בושם. על מה מורה הציצית כאצבע לבנה? התכונן, בן אדם, לטעות מה ששם בעמקו של הפרי.
עתה הגיע תורם של קווי האורך. ברכות נעץ את הלהב בקליפה, לבל תפגע בבשר
הפרי, ראשי קצות אצבעות ימינך שוקעות בבשר הלבן של הקליפה, מושכות וחושפות
את תוכו של הפרי. תוכו שהיה ארוז, שמור ומיועד למענך קיץ שלם.
תוכו הורוד עטוף פוך רך ולבן. נדמה כי הוא מחייך כאדם שמפזר קורי חלום
טוב ועדיין אינו יודע אם הוא ער או ישן. ביד קלה הורד מעליו את הפוך וישאר
הפרי הורוד השקוף מוטל בכל כבדו העסיסי בכף ידך.
רגע, רגע! האם הקליפות המוטלות אינן דומות לסירות-זהב זעירות רפודות לבן המחכות לרוח שתסיען?
פצל את הפרי לפלחיו בנחת. בכל פלח שאתה בוצע סדורים בצפיפות בקבוקי מיץ זעירים.
הן בצורותיהם השונות, שכולם מוארכים ודבוקים היטב זה אל זה, נוצצים
בשובבות ועסיסיים. אז הבט לצדדים, הבט לשמים, ראה שהכל מסכימים עמך כי
העולם יפה ושים מן הפרי בפיך.
פשוט נפלא.
זה כל כך מעורר השראה. האופן שבו הוא הפך פעולה כל כך פשוטה לקסומה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Mateo
