הינה הצלחת לחזור לזה,
הצלחת להיות מאושרת, אופתימית,
אבל נישברת.
את שוב בדיכאון עמוק,
רע לך ,
ושוב אין לך מושג למה,
למה צריך את כל זה.
ליפעמים את בוטחת באנשים יותר מדי,
יותר מדי,ואת ניפגעת מזה בסוף.
את בחיים לא תלמדי,
בחיים לא תלמדי
כיצד לא לבטוח
באנשים,
לא לסמוך
עליהם.
להפסיק להיות תלוייה
באנשים אחרים.
את לא תביני,
את אף פעם לא תביני.
ושוב את בדיכאון,
שוב, ושוב.
לא יעזור, כמה שאת מנסה להתרחק מהעולם,
לעולם לא תצליחי.
הדמעות כבר עומדות בענייך,
בא לך לבכות,
בא לך לצרוח,
אבל את לא עושה את זה.
למה את לא עושה את זה ?
האם את מפחדת ?
אין לך תשובה,
בכלל,
אין לך כלום,
לא חברים שבאמת אוהבים אותך,
לא משפחה שגורמת לך אושר,
אפילו שאת ממש אוהבת אותם.
רע לך, שוב.
ושוב בא לך למות,
למרות שאת לא רוצה את זה בכלל.
למה את בכל זאת
ממשיכה להיות ככה ?
למה- זאת השאלה המרכזית.
למה..?

שוב את מתרסקת,
שוב את דומעת,
שוב את חושבת שכולם נגדך.
ילדה את כלכך צעירה,
וכבר חושבת שהכל רע.
נכון לא נעים וטוב עכשיו,
אבל את צריכה להבין
אולי בסוף
אולי בסוף הכל יסתדר ?
למה את חשה כזו
בדידות מוזרה ?
את לא לבד,
ישלך חברים,
ישלך משפחה,
ישלך חיים !
אבל את מרגישה בודדה,
עצובה- את תמיד
וכמעט אף פעם לא שמחה.
את צריכה להיות חזקה,
אפילו עם זה מה שאת מרגישה.
כשכל הטוב והרע מתרבבים-
יוצא משהו מקסים !
חכי קצת,
תני לך זמן;
ואולי בסוף הכל יסתדר
אולי תיהיה מאושרת,
עם משפחה,
ילדים ושמחה ללא גבול.
ילדה את לא לבד,
למרות הכל,
את בטוחה שיש לך חברים,
אבל את חושבת שהם לא רוצים אותך.
אל תחשבי על זה !
תוצאי את זה מראשך !
למרות שזה לא הולך.
עוד דמעה יוצאת מענייך..
שוב את חושבת על להתאבד,
לקפוץ; ולהשים קץ לחייך ..
תפסיקי ותחשבי !
זה באמת מה שאת צריכה ?
זה באמת מה שאת רוצה ?

שוב אותה ריקנות ממלאת אותך,
שוב את מרגישה רע עם עצמך.
זה לא באשמתך ,תבני.
את לא צריכה להרגיש את זה..
את בעצם לא צריכה להרגיש כלום.
תעבדי על עצמך..
תעבדי על התחושה שלך.
תעבדי על אדישות,
שלא יזיז לך כלום.
לא אמור להזיז לך ..
את סתם בטח רוצה צומי.
אולי לא ?
אין לך מושג.
כל מה שאת צריכה-
זה להתנתק מהעולם.
לא לשמוע,
או לראות.
פשוט תנתקי מהכל.
מהתחושות שלך;
מאהבות שלך;
מהכל.
הכל יסתדר;
את מבטיחה לעצמך.
הכל יעבור.
עם לא עכשיו ?
אז מחר.
תחשבי שהכל דבש..
אפילו שלא.
תיהי אופתימית.
עדינה, חכמה וטובה.
אל תיתני לאף אחד להרוס לך
את השלווה.
הכל יהיה בסדר-
את מבטיחה לעצמך,
הכל טוב; הכל ניפלא.
את מבטיחה.
לא לדאוג.
להתנתק.
לא לחשוב,
מבחינתך- לא לחיות.
אבל החשיבה אינה נכונה .
החשיבה-
היא דיי גרועה.
תסתמי ותיהי יפה.
זה כל מה שאת צריכה.

זה מה שאני מרגישה ברגעים אלו ..
אני גם רוצה להתנשות בכתיבה אז..זה ניראה לי הדרך הכי
טובה..
תגיבו לי ^.~
עם זה יפה או לא..או עם אתם בכלל מבינים את מה שאני
מרגישה..
נ.ב- סליחה שזה חופר..
כל פעם שיש התחלת קטע עם המפריד-אז זה אומר שכתבתי
כל אחד בזמן אחר..
גל D: