מה קורה לי?
אני שומעת עידן יניב וטובעת ברגשות הנוראיים שלי
זה פשוט נורא
איכשהו הבן אדם האחד הזה גרם לי להיפתח איתו כמו שבחיים לא נפתחתי עם אף אחד
הוא גרם לי להרגיש כל כך טוב
הכול היה כל כיף וטבעי איתו
כל כך פשוט
הוא גרם לי להבין כמה שאני מפחדת מקשרים
כמה שתמיד פחדתי מקשרים עם אנשים
מלהיות פגיעה
הוא גרם לי לחשוב על הבעיה שלי בלהיות אינטימית עם אנשים
כשאיתו זה נראה כל כך קל
כמו הדבר הכי יפה בעולם
לא אינטימיות פיזית
אלא אינטימיות רגשית
של אתה מסתכל על הבן אדם
והוא מסתכל עלייך
ואתה יודע שאתם באמת מבינים אחד את השני
איזושהי הרגשה של שותפות גורל
הרגשה של פשוט להיות איתו וזה כל מה שחשוב
הרצון רק להיות קרובה אליו
הבן אדם המיוחד הזה שגרם לי להרגיש משהו ששככתי ממנו כבר ממזמן
שאני בן אדם שמעניין לדבר איתו
הוא גרם לי לא להפסיק לחשוב עליו
ואף על פי ששום דבר לא קרה ביניינו מבחינה פיזית יותר מחיבוק
הרגשתי שזה הקשר הכי אינטימי שהיה לי אי פעם עם בן אדם
וכנראה שעכשיו כשדיברנו שניינו ידענו שזה הסוף
אף אחד מאיתנו לא העז להגיד את זה אבל זה היה ידוע
שמשמעות זה שאני לא אצא לשנת שירות היא שאני לא אראה אותו יותר
אני מניחה שבאותו היום שבו גיליתי מה זאת אהבה אמיתית לבן אדם גם גיליתי מה זה פרידה מאדם שאוהבים
כשהדרכים שלנו הלכו מובילות לדרכים מנוגדות ..
אני נשארת והוא הולך .. כמו שהוא היה צריך ללכת בתחנה.. הוא צריך ללכת גם עכשיו .. כי חייו קוראים לו
ואני בינתיים יושבת פה וחושבת עליו ועל מה שחלקנו..