יש כל כך הרבה דברים שעשיתי בעבר שאני מתחרטת עליהם
כל כך הרבה טעויות תמימות שעשיתי בלי לחשוב
אבל דניאל היא אחת שעדיין יושבת על ליבי .
אני זוכרת את זה כל כך טוב אבל עדיין כאילו זה חלום מוזר ורחוק
אבל באיזשהו מקום נוסטלגי
להסתכל על עצמי בגיל 14 .. חולמנית .. אהבתי לחלום על חיים אחרים
ויצרתי לעצמי פנטזיה .. בעזרת חברה נאמנה
יצרתי לעצמי את דניאל
חייתי אותו .. נשמתי אותו .. הרגשתי אותו
עד שנפלתי בעצמי לחלום והאמנתי שהוא אמיתי
שזה הכול היה אמיתי
אבל זה רק אני ניסיתי למצוא אהבה .. להרגיש מה זה להיות קרוב למשהו
להרגיש מה זה להאוב
והתאהבתי .. בפנטזיה הזאת שהפרחתי בה חיים ..
היה לי שני חיים .. החיים האמיתיים .. והחיים הפנטסטיים
וכמובן שהעדפתי את הפנטזיה על האמת .. רק ילדה קטנה ורגילה בתיכון רגיל..
חייתי את חיי האשליה שלי וניסיתי לגרום לאחרים לחשוב שזה אמיתי
החיים שלי בפייסבוק
דברים יצאו מהר מכלל שליטה .. כנוהל האינטרנט .. ואיבדתי את עצמי בזה
אני חושבת שהסיבה העיקרית שאני רושמת את זה עכשיו זה בשביל להתוודות .. בפעם הראשונה .. על מה שכל השנים האלה עדיין גועש ורועש בי
בכל צעד חוקר כל מעשה
פגעתי באנשים רבים עם הדמות הזאת שיצרתי לעצמי ולא הייתי מוכנה להרפות
עם כל החיים האלה שהמצאתי
ועדיין לא התנצלתי לרובם .. אני בטוחה שרובם כבר שככו מכך מזמן .. אבל קשה לשכוח משהו כזה כשאתה הוא האשם
אז החלטתי לרשום פה .. להתוודות לבלוג כתחליף לווידוי מול אותם האנשים
אולי יום אחד יהיה לי ההזדמנות להתנצל לכל מי שפגעתי בסיפור הזה
זה כמו שאומרים רק הזמן יגלה ..
לאחרונה חשבתי הרבה על המשפט הזה "התקרנפתי להיות משהו שאני לא.." משפט כל כך יפה .. אבל האמנם זה נכון שאגיד אותו ?
כמובן שאני כרגע מבינה את הטעות ומרגישה את העוון במעשיי .. אבל מי אמר שזה לא מה שאני הייתי אז לעשות מעשה זה?
כנראה שהזמן החכים איתי והבנתי כמה דברים .. ולמדתי להאבא .. שאין מעשה ללא השלכות ..
וכרגע רק נשאר ללמוד מהטעויות ולהתחיל דף חדש
בהודעה אישית: אם אחד מהמעורבים בסיפור קורא את זה .. הוא או היא יבינו על מה מדובר .. אז אני מתנצלת מכל הלב ובאיחור של כמעט ארבע שנים .. אני מקווה שזכיתם לסגירת מעגל בסופו של דבר (מי שחיפש אותה) ומי שלא אני מקווה שהדברים הסתדרו על קנם .. אך מה שנעשה נעשה .. ואין דרך לשנות את זה חוץ מלבקש סליחה