מאז שנפרדנו התחלתי לשמוע אביב גפן
אולי זה קשור לזה שנפרדת ממני אחרי ההופעה שלו ביום הסטודנט
קשה להסביר מה הופך אותו לכזה מיוחד פתאום
אולי כי אוטומטית התת מודע קישר אצלי בינך לבין אביב .. אפילו שאתה לא באמת כזה אהבת אותו
אולי זה הנסיון שלי לא להרפות ממה שנשאר
אני מרגישה שמאז שנפרדנו כל מי שאני פוגשת אני חייבת לשאול אותו אם הוא אוהב את אביב גפן .. כי פתאום זה נהייה הפרט הכי חשוב
פתאום כבר אף אחד אחר לא משנה ..
ולא זה לא דיכאון .. זה פשוט החוסר רצון שלי להתמודד עם זה שזה נגמר
כשחשבתי שזה היה כלכך טוב
אבל אני מניחה שככה זה בחיים .. ימים טובים וימים פחות ..
תקופות יפות ותקופות קשות ..
אז פתאום כשנפרדנו בצבא דברים מתחילים להסתדר ..
כנראה שכשרע בבית הצבא נראה כמו אחלה של דבר פתאום
אבל יעבור לי אני אתגבר עלייך.. אמצא מישהו אחר גם אם זה יקח זמן.. מה שכנראה באמת יקח זמן כי אין מה לעשות באמת אהבתי אותך
אבל כמה זמן שזה יקח אני אהיה בסדר ..
ובינתיים אמשיך לשמוע אביב גפן
כי איך אפשר להיות עצוב כשיש אביב גפן ?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
the dream catcher