בזמן האחרון אני מקנא באחרים, והמון.על איך שהחיים שלהם יותר טובים משלי:
על איך שהם יפים יותר, מוכשרים יותר, פופולריים יותר, כריזמטים יותר, רזים יותר וכדומה.
וזה לא רק במראה החיצוני או באופי.
מצאתי את עצמי מקנא בילדים עשירים יותר ממני שנוסעים כל הזמן, בילדים שגרים בתל אביב וקרובים לים, בילדים שזכו להיפגש במציאות עם חברים מהאינטרנט...
בקיצור, כל הדברים שאין לי או שלא חוויתי.
ושלא תבינו לא נכון, אני ממש לא נהנה מזה. תמיד האמנתי שקנאה היא לא דבר טוב, אני חושב שרובנו יודעים את זה.
אז למה זה קורה לי? למה אני מרגיש שהחיים שלי לא שווים כלום, בעוד לאחרים יש את החיים המושלמים? למה אני בכלל חושב שלאחרים יש חיים מושלמים? למה אני מרגיש כל כך רע עם מה שיש לי? עם מה שאני?
בהמשך לפוסט הקודם, בו תהיתי מה היה קורה לולא הייתי נולד, יש לי שאלה דומה:
מה היה אם הייתי נולד, אבל כמישהו אחר. למשפחה אחרת, עם חיים אחרים, יכול להיות גם שבמקום אחר בעולם. האם היה לי טוב יותר? או רע יותר? האם הייתי מרגיש וחושב אותם דברים? האם למרות שלא הייתי אותו האדם, עדיין הייתי אני?
לא יודע, חלקכם בוודאי חושבים שהשאלות האלו טיפשיות, אבל זה באמת מעניין אותי, אל עף ואולי בגלל שלעולם לא אדע את התשובה.
בכל מקרה, אם הייתי נולד כאדם אחר והיו לי חיים אחרים, האם עדיין הייתי מקנא בחיים של אחרים?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
