משחר האבולוציה מכרים, חברים, מורי דרך (טוב, הם בעצם נכללים בקבוצת החברים), אנשים שאני פוגשת בכנסי מד"ב ופנטזיה ואנשים ראנדומליים לחלוטין באינטרנט ממליצים לי לקרוא את הסדרה של "מדריך הטרמפיסט בגלקסיה".
אני בתמימותי ראיתי שיש מבצע לחברי מועדון של סטימצקי (מומלץ בחום למכורים) על כל סדרת הספרים של הטרמפיסט ואמרתי לעצמי, למה לא!
אז קניתי את הספר הראשון. הוא שכב אצלי מספר שבועות בינות שאר הספרים האדירים שקניתי.
ואז הגיע חופש פסח, או במילים אחרות - חגיגת ספרים אצלי בבית. להתחיל לקרוא מכל הבא ליד, וכמה שיותר.
אז לפני יומיים התחלתי לקרוא את הטרמפיסט ועוד לא סיימתי.
ונעבור לתאכלס: אמאל'ה.
לקרוא את הספר זה פשוט לחזור אחורה בזמן. לזמן בו הדמיון שלי עוד היה בשיא פריחתו.
אני מרגישה כאילו דאגלס אדמס נסע קדימה בזמן באמצעות הטארדיס ונכנס לתוך המוח שלי אז, כשהייתי בת 8-9, והעתיק את המידע לתוך ספר גאוני אחד.
מה שכן, אני זוכרת שתמיד הייתי מדמיינת אסטרונאוטים קטנים חגים סביבי (כאילו הם פיות כאלה), וזה "היה חסר" בספר (בקשה אל תגידו שיש גם אותם בספרים הבאים!).
מלבד זאת, זה ספר משעשע. הוא מתאים לי כמו כפפה ממש, שזה מפחיד.
זזתי לקרוא!