32 שבועות ו-5 ימים גידלתי אותך ואת אחיך בתוך הבטן שלי, בדיוק בצד שמאל של הבטן שלי, בועטת מתכרבלת ובועטת שוב.

ופתאום החלטת שזה לא הזמן שלך, ושבכלל את לא רוצה לחלוק את החיים שלך עם עוד תאום. וככה ברגע אחד בלי להודיע לנו מראש חדלת מלהיות.

כשאני ואבא נסענו למיון חשבנו שזה רק כדי להרגיע את הפולניות שלנו. אפילו לא הגענו ערוכים מדי, אפילו את תיק האישפוז ללידה השארנו בבית החדש והגדול שקנינו שיהיה לכם נוח ונעים, ולא צפוף.

ובמוניטור לא הצליחו למצוא אותך, ובכלל לא נלחצנו כי חשבנו שפשוט אלתם שיניתם תנוחה ואתם שוכבים קצת אחרת בבטן. אז נכנסנו לדקה לרופא רק למצוא איפה  אתם בדיוק.

אבא הסביר לו שבגלל שאת עם הגב אלינו אין לך דופק, ואני שכבתי על המיטה והסתכלתי על התקרה, וזלגו לי דמעות קטנות, אבל עדיין חשבתי שיהיה בסדר, ורק רציתי שאבא ישתוק לרגע, ולא ינסה ללמד את הרופאים לקרוא אולטרה סאונד.

ואז הביאו את מנהלת המחלקה, וגם היא לא מצאה את הדופק שלך, ואבא שלך היה עם העור שוקו נהיה חיוור והרופאה הסתכלה עלי במין מבט מרחם שכזה.

אני רק זוכרת שצעקתי, שהצעקה הגיעה בדיוק מהמקום שפעם היית ופתאום חדלת. אני זוכרת שקראתי לך והמשכתי לצעוק לך, ואח שלך בעט, והזיז את מה שהיית את, אבל המשכתי לצרוח, מין צרחה של חיה, ואבא עמד מולי ובכה, אבל לא יכולתי להפסיק לצרוח.

ואז העבירו אותנו לחדר ליד, ושהבנתי שהשארתי את התקווה שלל בחדר של הרופא, פשוט שתקתי. אפילו לא היה לי מאיפה לצעוק.

והמשכתי לשתוק עוד שעות.ורציתי רק את אבא, ושאח שלך יזוז.

כי שהבנתי שהלב שלך הפסיק לפעום, הריאות שלי בקושי הצליחו לנשום.

ואת עדיין צפה לך שם בתוכי. ואני עדיין יכולה להרגיש את מה שהיית את.

ואני יודעת שכולם מספרים שאת בכלל עוד לא היית, אבל זה אולי בשבילם, כי כבר הכרתי את האופי שלך, ואני כבר מתגעגעת לדגדוגים שלך בשיפולי הבטן בצד שמאל, ובהתערסלות שלך בבטן שאבא מחבק את שלושתינו.

ופתאום היית צריכה להתחיל לדבר רק אל ועל אחיך, והבנתי שאין לי דרך אחרת, כי את כבר לא תהיי, אבל אחיך כן.

והדרך הכי טובה זה להיות חזקה.

ורק שאני מסתכלת עמוק לתוך העיינים של אבא, שמספר שהוא בסדר ושאולי עדיף ככה, ואני רואה את הגעגוע שיש גם לו בתוך האישונים, שוב הלב שלך מפסיק לפעום, והריאות שלי מפסיקות לנשום, ואני כבר לא רוצה לצרוח, אבל גם לא רוצה להאמין, ולרגע נדמה לי שהכל היה חלום.

לילה טוב עוברית קטנה שלי.