36 שבועת וחמישה ימים

מתוכם חודש ויומיים בבית החולים

מתוכם שלושה וחצי ימים בחדר הלילה

ומתוכם 22 דקות על שולחן הניתוחים

והכל נעלם בשניה אחת

אותה שניה ששכבתי ושמעתי את הבכי הראשון שלך מאחורי הוילון שהסתיר

והכל התחיל להרפא

בדקה שהביאו לי לראות אותך עדין ערום ומרוח בורניקס מהרחם

רבע עוף בקושי, אבל עם ריאות שידעו כבר אז להודיע לאויר העולם שהגעת.

כשורד ולוחם אמיתי,

וכבן שלני אריות,

נקראת כפיר.

בלילה לפני שאנחנו הולכים לישון,

אני ואבא עומדים ליד מיטתך, מסתכלים עליך ישן את שינת התינוקות שלך,

כבר שכחנו איך היה לפני שבאת,

ואתה כולך בן שלושה שבועות.

ובכל פעם שאתה מסתכל עלינו ופותח זוג עיינים גדולות כמו של אבא,

אני מודה לאלוהים ששלח לי אותך כמתנה.